מצד שני, גם נשיא רוסיה לא יאהב כמובן את ההודעה הישראלית. ההליכה בין הטיפות מאפיינת את ממשלת נתניהו, שמנסה בשנים האחרונות לקיים קשרים אמיתיים עם הקרמלין בשל מעורבותו בנעשה בסוריה. ישראל אינה רוצה להרגיז את רוסיה ועד כה המדיניות אכן נוחלת הצלחה. רוסיה מתעלמת ואף מאשרת לישראל לתקוף בסוריה העברות נשק, בעיקר של טילים ארוכי טווח ומדויקים של איראן לחיזבאללה, ושתי המדינות עושות כל מאמץ כדי למנוע חיכוך.
נכון, יש הבדל. רוסיה התנקשה בקצין ביון שלה שבגד. ישראל לעומת זאת פעלה נגד מי שנתפסו בעיניה כטרוריסטים. גם הבחירה בכלי הנשק שונה. גז עצבים גורם לנזק סביבתי, ואכן כפי שראינו במקרה בבריטניה נפגעו כתוצאה מהמגע איתו חפים מפשע, ולעומת זאת במבצעים המיוחסים לישראל נפגעו רק היעדים עצמם.
ובכל זאת, גם גז העצבים וגם הרעלים על פי הנורמות הבינלאומיות אסורים בשימוש. כך או כך התגובה של ישראל שנועדה לרצות את כל הצדדים תשיג בדיוק את ההפך. בריטניה כועסת על התגובה הרפה ואילו רוסיה לא תאהב אותה בכל מקרה.