את סימניו של גל הטרור שהתפרץ שוב בימים האחרונים בזירה הפלסטינית אפשר היה כבר לחוש באוויר, באווירה, ברחוב וברשתות החברתיות הפלסטיניות בחודשים האחרונים. תאריכי היעד סומנו החל מסוף החודש הזה (יום האדמה) ועד נקודת השיא באמצע מאי - עם ההעברה הצפויה של השגרירות האמריקאית לירושלים. אולם, נדמה שלאירועים המתפתחים יש קצב משלהם. אירוע אחד מוביל לאירוע שני - וההסלמה מתפתחת מוקדם מההערכות הביטחוניות.
הפיגועים הקשים האחרונים שוב מוכיחים עד כמה המרחק קצר מההסתה ברשתות החברתיות או בדרשות יום השישי במסגדים ועד להחלטה של מחבל לצאת לבצע פיגוע באמצעות סכין או כלי רכב. שני הפיגועים הקשים האחרונים תוך יומיים בלבד הם סימן אזהרה ברור לבאות ונורת אזהרה גם לרשות הפלסטינית עצמה, שעלולה להיפגע לא פחות אם תרחישים קיצוניים ואלימים יותר יתממשו בשטח.
ברצועה, מערכת הביטחון רשמה אתמול הישג נוסף בפריצת הדרך הטכנולוגית בהתמודדות עם מנהרות חמאס. הפעם, לעומת מקרים קודמים, החפירה זוהתה בעומק השטח הפלסטיני ונטרול המנהרה בוצע מהשטח הישראלי. מן הסתם מדובר בפעולה מורכבת, שקדם לה הישג מודיעיני וגם הפעולה המבצעית יותר משמעותית ממה שניתן לפרט. ובכל זאת, לצד ההישג, הסיפור המתהווה ברצועת עזה הוא לא רק סביב המנהרות, אלא גם מאבק על מרחב הגדר כולו.
מבצע צוק איתן, לצד הכשלים שהתגלו בו, הביא להישג אסטרטגי חשוב לישראל. אם בימים שלפני צוק איתן פעולה של חמאס על גדר המערכת נגד מטרות צבאיות הייתה נתפסת מבחינתו כלגיטימית בתוך חוקי המשחק הלא כתובים ומשוואות התגובה, בשנים האחרונות - מאז המבצע - השקט על הגדר נשמר כמעט באופן מלא. חמאס הקים יחידה שתפקידה לאבטח את הגבול, בנה מגדלי תצפית שצופים גם לאחור וסלל דרך ביטחונית שתקל עליו את העבודה לאורך הגדר.
כרגע הסלמה רחבה עדיין נראית רחוקה ואנחנו רק בתחילתו של תהליך הסלמה מדורג וזוחל, אולם להסלמה ביהודה ושומרון ובירושלים עלולה להיות השפעה על האצה בתהליכי ההסלמה גם ברצועת עזה.