הדחתו של היועץ הקודם, רוברט מקמאסטר, הייתה צפויה. בשבועות האחרונים הכחיש הבית הלבן באופן תקיף את הדיווחים, שלפיהם טראמפ עומד לפטר את יועצו. הכחשות אלו היו למעשה ההוכחה הטובה לכך שימיו של מקמאסטר בתפקיד הם ספורים. בולטון הוא היועץ השלישי בסוגיות ביטחוניות שטראמפ בחר במו ידיו. הבחירה הזו, ביחד עם מינויו לאחרונה של מייק פומפאו כשר החוץ במקומו של רקס טילרסון המתון, ממחישה היטב עד כמה הנשיא טראמפ מביא להתנהלות אמריקאית (אצלו הרי אין מדיניות מסודרת) קיצונית, מתריסה ואף מתסיסה בזירה העולמית.
ג'ן בולטון, לפי טראמפ, הינו תחליף הולם למקצוענות, יישוב הדעת וההתאפקות שאפיינו את התנהלותו של מקמאסטר, גנרל עטור שבחים ותהילה לשעבר. הפעם טראמפ הגזים. אלו לא הליברלים בארה"ב שחרדים ממינויו של בולטון לתפקיד. הם כבר מזמן אמרו נואש מטיב המינויים של טראמפ לתפקידים בכירים. לא. מי שמבועתים ממש מההשפעה שתהיה לבולטון על החלטות של הבית הלבן בנוגע למשברים וסכסוכים בעולם הם דווקא הרפובליקנים השמרניים. גם הקיצונים שבהם.
המונח נץ בכל הנוגע לבולטון הינו לשון המעטה. במאמרי הפרשנות שלו ובהצהרותיו, בולטון דוגל ומטיף באופן גלוי לנקיטת אמצעים תוקפניים נגד מדינות כמו צפון קוריאה, איראן וסוריה. "בולטון יבקש להגשים הלכה למעשה את אותם איומים שנשמעים מהצד הקיצוני", הסביר אחד הפרשנים בערוץ ציבורי. "הוא מסוכן לשלום בעולם", הבהיר.
קולות הצהלה שנשמעו בירושלים לאחר היוודע מינויו של בולטון לתפקיד מעידים על חוסר הבנה בנוגע לתשתית שעליה מונחת אהדתו לישראל. בולטון רואה בישראל מעצמה צבאית, עם חיל אוויר מצוין, שמהווה כוח צבאי, שבו תוכל ארה"ב להיעזר במידת הצורך. אם יש מדינה שצריכה לחשוש מנוכחותו של של ג'ון בולטון לצדו של הנשיא טראמפ הרי זו ישראל.
התרעות פיקוד העורף