כשגאווה חלולה ומדיניות מזימתית חוברים יחד, התוצאה היא הקרבת אזרחי עוטף עזה

ממשלת ישראל מסרבת להודנא כמו לכל הצעת רגיעה, משום שהיא מנוגדת למדיניות הבסיסית שלה - לשמר את הסכסוך הישראלי־פלסטיני בטמפרטורת רתיחה קבועה, כדי להימנע מהסדר מדיני

רן אדליסט צילום: אסף קליגר
חבלן משטרתי מטפל בזירת נפילת פצמ"ר
חבלן משטרתי מטפל בזירת נפילת פצמ"ר | צילום: דוברות המשטרה

לצה"ל נמאס מממשלה שעושה בו שימוש לטובת מדיניות חסרת תוחלת. האלוף במיל' ישראל זיו כועס: "מה שצריך פה זה אומץ למהלך יותר משמעותי מסתם הודנא... הממשלה צריכה לקבל החלטה".

אבל הממשלה מסרבת. הסיבה: מבחינת ממשלת הימין, הסדר מדיני בעזה, כמו גם בגדה, הוא אסון, משום שהוא כולל שיחות על הסכם. הסכם בעיני הציבור שתומך בממשלה הוא כניעה, ושיחות על הסכם הן פוטנציאל לוויתורים. וכך, כשגאווה חלולה ומדיניות מזימתית חוברים יחד, התוצאה היא הקרבת אזרחי עוטף עזה (פלסטינים לא נחשבים). להתראות ביום הנכסה.

תגיות:
רצועת עזה
/
הסכסוך הישראלי פלסטיני
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף