באוויר העולם מסתובבת תוכנית השלום של טראמפ. האופטימיות של המפגש עם צפון קוריאה מקרינה גם לגבי תקוות שלום פלסטיני־ישראלי. למרבה הצער, עד כה, כל הסכם שעשינו כלל את נסיגתנו משטחי אדמה. עשינו כך מתוך הנחה שנסים תמיד יתרחשו, ונוכל לבנות לנו מדינה ולהגן עליה, גם בשטח של חוטיני זעיר ביותר. הרי כל שאיפתנו היא שייתנו לנו שקט ושנחזור הביתה לאמא בשלום. התעלמות מחשיבות גודל השטח לא מעידה על קשר אמיתי למציאות. מול תוכנית טראמפ שתכף תגיע, אני מציע לא להיסחף, ולזכור תמיד שישראל עתידית בריאה זקוקה לשטח. גדול. ולדרוש זאת. לא נבון לסמוך על כך שתמיד נינצל בעזרת נס, או כמו שחלק מכנים זאת: טכנולוגיה.