טראמפ ממוקד בסין. הוא הכריז עליה מלחמת עולם כלכלית שיצאה לדרך השבוע ועוד לא ברור מי ייצא ממנה על הרגליים, אם בכלל. הוא כבר ויתר על האירופים והשליך אותם אל מתחת לגלגלי האוטובוס. הוא מייצר את סדר העדיפויות של אמריקה מחדש, ואין לו שום קשר לכל מה שהכרנו עד היום. הוא מוכן להעיף את הברית עם מעצמות אירופה המערבית לטובת ברית מוזרה עם רוסיה של פוטין והודו של נרנדרה מודי, כדי לאגף, לנטרל ולבודד את סין. זו תהיה הדומיננטיות האמריקאית החדשה שתבלום את ההתפשטות הסינית ותייצר מנופים אסטרטגיים בלתי מנוצחים.
אז ח"כ אוחנה מוביל את הוועדה לחקיקת חוק הלאום. למישהו שם הפריע שמעמדה של הערבית בישראל הוא שפה רשמית. מישהו שם חושש שמתישהו באמצע הלילה יסתנן לבתינו ח"כ אחמד טיבי וילמד את כולנו ערבית בכפייה. ננסה לדבר עברית, ייצא לנו ערבית. ולא רק בקללות, כן? למי מפריע מעמדה של הערבית? איזו חשיבות לאומית, גלובלית או כלכלית יש לקשקוש הזה? מישהו חשב על הנזק שייגרם כשיתברר שישראל דוחקת את הערבית ממעמדה (הטקסי) בדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון? וסעיף 7ב', כמובן, הלא הוא הסעיף שיאפשר לנו, סוף־סוף לבנות יישובים ליהודים בלבד. כי עד היום בנינו רק יישובים לערבים. או יישובים מעורבים.
מעבר למפגן המנהיגות המרשים, נשאלה באותו יום השאלה מה לביבי ולפוליגמיה. הוא אומנם נישא כבר לשלוש נשים, אבל בנפרד. מדוע היה צריך ראש הממשלה, בכבודו ובעצמו ובגיבוי אוטומטי של מפלגתו, "להבהיר" לשרת המשפטים שלא תעלה על דעתה לאפשר פוליגמיה בארצנו הקדושה כי מדובר בתופעה לא חוקית? האם שב"כ חשף לאחרונה את כוונתה הנסתרת של שקד להתחתן עם ראש הממשלה מאחורי גבה של רעייתו?
עד עכשיו לא ברור אם ביטן, כמנהג הילד שמספר לגננת על מה רבו ההורים אתמול בסלון, בעצם הסגיר את התחושה הכללית בצמרת הליכוד, או שהוא סתם חמד לו לצון או בעצם הלך על תרגיל ערמומי שבמסגרתו ניסה לערער את הבית היהודי, לתקוע טריז בלבה של הברית האסטרטגית בין שקד לנפתלי בנט ולעורר מהומה לקראת הבחירות המתרגשות עלינו בתחילת השנה הבאה. כך או אחרת, דבריו התעופפו בשמי השבת השוממים כעפיפון תבערה והפכו לשיחת היום במערכת הפוליטית, ולצווחת היום במעון המלכותי בבלפור, שם שוכנת ההיא שאסור להגיד לידה את השם "איילת" בכל הקשר שהוא, פן יבולע לכולנו.
התרעות פיקוד העורף