בלי להיכנס למהות המחאות, יש בעניין הזה משהו עצוב, משתי סיבות. גם כי חרדי, לו היה מנצל את יום הזיכרון לחללי צה"ל כדי להפגין בעד לימוד התורה, היה עובר לינץ' תקשורתי. גם כי מצער שמי שמבקשים מכולם להיות רגישים ומתחשבים, לא יודעים לגלות את הרגישות הזו כשמדובר באחרים.
אני מניח שבתנועה הקיבוצית מתייחסים אחרת לצום תשעה באב ולתיקון שבועות וליום הכיפורים, מהדרך שבה מתייחסים לימים הללו בבית אל, וזה בסדר גמור. מה שחשוב זה שהימים הללו אינם עוד יום של חול, ויש סביבם חשיבה ולימוד, והבנה של כולם שאי אפשר להתעלם מדופק החיים היהודי.