אופירה וברקו זכו בשישי האחרון ל־6.4% רייטינג, אבל המספרים לא משקפים את החשיפה האמיתית. הקטע שבו אייל ברקוביץ' הסביר לאופירה אסייג למה שום ח"כ ערבי לא ידרוך אצלו, הופץ במהירות ברשתות החברתיות והגיע גם לרבים שמעולם לא היה להם שום עניין לצפות בתוכנית.
אם אין עקביות נגד פוליטיקאים שתוקפים אנשי תקשורת, זו לא עמדה אמיתית, אלא מניפולציה ריקה מתוכן. ח"כים אינם צריכים לתבוע דיבה, גם כשראש הממשלה תובע את יגאל סרנה, גם כשמירי רגב תובעת את ערוץ 10, גם כשמיקי רוזנטל תובע את יואב יצחק, וגם כשעיסאווי פריג׳ תובע את אייל ברקוביץ'.
אבל במקביל, כשאמצעי התקשורת מואשמים ברף הנמוך ובכללי הסינון שהתאדו עם הזמן, הגיע הזמן שהם יפסיקו להסביר שהם בסך הכל "נותנים ביטוי לזרמים בחברה". שיבינו שהם הופכים את אמני הג׳ורה לגיבורי תרבות. אנשים צופים בטלוויזיה וגולשים ברשת וקוראים עיתונים ומחקים את מה שהם רואים ושומעים. לכאורה זה משקף מציאות מסוימת, אבל בפועל מעצים ואפילו יוצר אותה. יש פה שני צדדים שמזינים זה את זה, והגיע הזמן ששניהם ייקחו אחריות.
התרעות פיקוד העורף