לא נראה לי שאבקר בירושלים בקרוב, מבטיח כתבנו לענייני קדושה ופייק־קדושה. גם אם הרכבת המהירה של השר רך הלבב ישראל כץ תגיע לשם אי פעם. מה יש לי לחפש בה לבד משנאה וכעסים? פעם, גם ללא אמונה בבירה ובקדושתה ועם ההערכה לסמל הלאומי שבה ולאלה ששפכו דמם עליה, היא הייתה יפת נוף, קריה נאמנה, משוש הארץ, עיר עמים רבים, ירושלים של זהב. היום עורטלה מ־70 שמותיה (ע"פ המדרש) ומתבוססת, עיר שחוברה לה יחדיו (בטלאים גסים) ובתולה בעולה שכמוה (גם אלה שמותיה בכתובים), במי אפסיים עכורים של סטטוס־קוו משיחו־טראמפי.