ריטמן הכחיש את האירוע מכל וכל, אבל לימים התברר שהייתה במקום עדת ראייה. "ראינו את ראש החטיבה רוני ריטמן רץ אחרי צ'. לא שמעתי מה הוא אמר לה... הוא הגיע אליה ותפס אותה ביד... אני בהחלט זוכרת שתפס אותה בחוזקה, סובב אותה אליו, אני זוכרת קירוב של צ', אבל לא זכורה לי נשיקה ממש. זכור לי בהחלט שהיא הדפה אותו...".
"האם רכן לעברה?", נשאלה.
"כן", השיבה.
“האם רוני משך את צ' אליו וקירב את פיו אליה?", נשאלה עוד.
"כן", ענתה.
"אני זוכרת שצ' לא נענתה לו, כלומר היא הדפה אותו. רוני התקרב אליה והיא לא נענתה... היה משהו שקרוב מאוד לאינטימי".
"יש לי את המש"קים שלי, ואת הפינה שלי בתוך הגדוד והמש"קיות של הגדוד יודעות לא להתקרב אלי לתוך הפלוגה", סיפר לשרון מפקד הפלוגה.
"אין דבר כזה", משיב המפקד, "אנחנו נמצאים בגזרות... בחטיבות גזרה... לפעמים יש... אתה יודע, מבחינת צרכים מבצעיים, שצריך עכשיו להגיע ולתקן תצפית, שרק בחורה מוסמכת, אז אנחנו יודעים גם לפני שהיא נכנסת לתוך המוצב, לצורך העניין, להגיד, להתריע ללוחמים".
האם יכול להיות שהתגובות השונות נובעות פחות מהצורך להגן על הנשים ויותר מזהותו של היריב? האם יכול להיות שיש מי שהציונות הדתית היא עבורם פשוט סדין אדום בוהק יותר? סיפור מוזר, לא?