עצבים. אין מילה אחרת נוכח הטמטום, הבועתיות, האגו והכיתתיות לנצח של גוש השמאל. לא יכול להיות שהנהגת מרצ, המחנה הציוני ולפיד לא רואות כיצד המציאות טופחת על פניהם, ורק סוג של דרמה, מפץ בסדר גודל טקטוני, עשוי לזעזע ציבור קטטוני שרובו סבור שהלך עלינו, והוא נע בין שתי אלטרנטיבות: נשב בבית ונדאג להאכיל את החתול ולהשקות את העציץ, או שנטייל לגלפגוס ונחדש את המטבח.