עזה זקוקה לשיקום. כדי שיהיה סיכוי שתהפוך – אי פעם – לשכן נסבל, היא צריכה לספק תנאי חיים סבירים לתושביה, היא צריכה שלטון יציב המסוגל לספק ביטחון וסדר. עזה לא מסוגלת לחלץ מתוך עצמה את מהלכי השיקום. תושביה מוחלשים ונתונים בצבת של שלטון עריץ. לשלטון עצמו – הנהגת חמאס – יש עניין בשימור אווירה של תסיסה, ועניין מועט ברווחת התושבים. פניה לעניינים חשובים יותר בעיניה. מועמדים פוטנציאליים בעיני עצמם להחליף את חמאס – כמו אבו מאזן וחבריו – לא מוכנים לשלם את המחיר הנדרש של מלחמה פנימית קשה ועקובה מדם, שהניצחון בה רחוק מלהיות מובטח.