ואיזו מין דפיקות זו שקבוצת אנשים שקוראת לעצמה “חברה", לא מבינה שקידום של רעיון אחד בלבד לעולם לא יספיק לטווח הארוך?
***
אחריות זה שם המשחק, ואם מישהו הספיק לשכוח את זה, הוא לא במקום הנכון, בוודאי לא כנבחר ציבור. “ועד שאלו יתעשתו", אמרתי לילדים שלי, “תסתכלו היטב סביב. תנסו לזהות מהיכן אמורה להגיע האלימות הבאה, מי צריך עזרה ומה צריך לתקן מעבר למטר המרובע שלנו. הסקטוריאלים לא יעזרו כאן, אבל אתם כן". המהלומה לא איחרה לבוא. “את מהתקשורת", הם ענו לי. “תגידי לחברים שלך שזו הייתה חוכמה קטנה לראיין חברת כנסת כועסת אחרי רצח של אישה על ידי בן הזוג שלה. שיפנו בשאלות לאנשים שלא צפוי לפנות אליהם - גברים, בני נוער, סוהרים. רק אז משהו יזוז". והנה, הרגשתי, משהו זז.
התרעות פיקוד העורף