לפני עשרות שנים כתב ירון לונדון שיר שהלחין נחצ'ה היימן ושרו הפרברים. השיר כמעט נשכח ולא מושמע ברדיו (אלא אם כן הצמד סטטיק ובן־אל יחליטו לחדש אותו, כמובן). שם השיר "פעמיים כי טוב". הנה המילים, חברו אותם ליום שלישי האחרון מאיזה כיוון שבא לכם.
היום השלישי לערבו כבר הגיע
נפש אלוהים בכיסא המלוכה
ובנוחו במשכן הרקיע חשב
כי צלחה בידו עד עכשיו
על כן אמר האל
פעמיים כי טוב
וציווה למלאך גבריאל כי יכתוב
שביום השלישי נאמר בשמיים
כי טוב פעמיים
כי טוב...
רושם גבריאל וידו הכותבת
רועדת מפחד העין הרע
כי דואג המלאך פן הפריז אל שדי
ותעיר הגוזמה את קנאת אשמדאי
על כן נאמר...
קבעתי הבדל בין שמיים למים
בין ארץ לים, בין יבש לרטוב
בה יפה הבריאה, נו אז מה אם נכתוב
שראוי לברך פעמיים כי טוב
ברדיו דיווחו שבבוקר שוגרו רק 40 רקטות לכיוון יישובי העוטף.
"זונות הפרלמנט לא מוכרים את עצמם עבור תקיעה חד־פעמית: הם אוהבים תקיעות ארוכות טווח במחיר מיליוני שקלים. או לחלופין, משרות רמות שיכניסו להם מלבד מזומנים גם כבוד, שררה וחיים נוחים עם חשבון הוצאות פתוח. לזונות הפרלמנט יש גם כמה ערסים מקצועיים המתמחים בשידול לזנות...
כאמור המאמר נכתב ב־1989. מה השתנה?