מישהו אמר לי פעם שצרות הן עניין יחסי. שאי אפשר למדוד אותן ובוודאי לא לשפוט עשירים שמתלוננים על צרותיהם ולהעמידן כנגד צרות של עניים. מכיוון שאם תשאל מי סובל יותר, כל אחד יגיד שהוא המסכן. גם מי שיש לו 3 מיליארד דולר בבנק, ברגע שהוא מכונס בתוך הכביסה המלוכלכת שלו הוא יחשוב על עצמו כעל האדם האומלל ביותר בעולם.
היה רגע בחודשים האחרונים שבו הבנתי שאני רוטב נוזלי נוח, שחמוצים מהמין האנושי מרגישים שלטבול בו זה כמו לשחות בבריכה במכון כושר בשעה שבע בערב, כשכולם תופסים את המסלול הימני ומעיפים סטירות תוך כדי חתירה לכל עבר בלי להתחשב.
אני לא מאמינה שכדי להעריך משהו שיש בחיים צריך לאבד אותו, מספיק סוויץ' קטן במחשבה או מבט מסביב. כי בכל זאת, בתוך עמנו הרותח אנחנו חיים. אבל יש אנשים שאין דרך אחרת עבורם מלבד לאבד את הכל כדי להעריך את הימים שבהם הם מהלכים בריאים ושלמים על פני האדמה. אז לפני שאתם פותחים את היום הבא בתלונה סתמית שאינה עוברת דרך מערכת האנטי־וירוס האישית שלכם, תעצרו רגע ותגידו תודה שלא קרה משהו הרבה יותר גרוע.
התרעות פיקוד העורף