כאלה אנחנו: מנכסים לעצמנו הצלחות פרטיות של אנשים שעושים את זה בגדול על שטיחים אדומים ברחבי העולם ומחוצה לו, אבל מתנערים מכישלונות ופליטות פה. כשנוח אנחנו שם, וכשפחות - אנחנו חוגגים על כולם ברשת. יש שיגידו שאולי זו תכונה אנושית של בני אדם באופן כללי. אני מאמינה שזה משהו שמיוחד לנו. ישראלי היא הגדרה מילונית למישהו ממש מקסים וטוב ועם זאת לעתים גם מאוד רע.
אני כבר מחכה לטוקבקיסטים שיגידו שאכלתי יותר מדי מצות ושנסתם לי המוח, או שאני לא מקבלת את תוצאות הבחירות וכנראה בגלל זה אני רוצה לברוח לירח. אז לא, לא אכלתי מצות ואני כבר לא מבזבזת את הזמן על טוקבקים. יש לי עוד המון עבודה לעשות כדי להגשים את חלום ה"בראשית" שלי, מה שהוא לא יהיה, מופרך ככל שיהיה.
התרעות פיקוד העורף