פסח הוא חג נגד שעבוד. כל משמעותו ומהותו היא להחדיר אמונה במציאות שאין בה שעבוד. זאת הסיבה לכך שיציאת מצרים מוזכרת במרבית התפילות הנהוגות בכל יום, שהסיפור כתוב על קלף בתוך בתי התפילין ושעשרת הדיברות מתחילים במילים: "אנוכי ה' אלוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים".
בליל פסח שואלים הבנים ארבע קושיות. בלילה החגיגי והמשפחתי ביותר רשות הדיבור היא לבן ולבת. גם זה אולי רמז לשחרור ארעי מציות עיוור, מביצוע מוקפד של כיבוד אב ואם. שחרור זמני וסמלי משעבוד לאבא, לראש המשפחה. עם ישראל נקרא בנים. "בנים אתם לה' אלוקיכם". פסח נותן כבוד למעמד הבן.
ואולי כדאי להוסיף למזמור הידוע בהגדה "דיינו" את המשפט: אילו לא בא פסח אלא להזכיר, לתעד ולהנציח את התיעוב בשעבוד בני אדם - דיינו.