הדיונים בתביעה יימשכו להערכתי כמה שנים, כאשר ברקע ההד הציבורי של הפרשה והעובדה שפוליטיקאים טוענים כבר שנים ארוכות כי חברות התרופות מנצלות את מעמדן כדי לעשוק את הציבור שידו אינה משגת לשלם עבור תרופות חיוניות, בכך שהן מנפחות מחירים של תרופות גנריות.
ניסיון נוסף להפחית את מחירי התרופות, ללא קשר לתביעה האמורה, נעשה עתה על ידי ממשל טראמפ. הממשל יבטל את ההרשאה שהייתה קיימת לתאגידים ציבוריים, הפועלים עבור תכניות בריאות ממלכתיות, Medicare ו־Medicaid, שמטרתן המקורית הייתה להפחית את עלות התרופות למשלם המסים. תאגידים אלה, הנקראים "מנהלי תמורה פרמצבטית", או בקיצור PBMs, הצליחו בתחילה להפחית את עלות התרופות בשל כוח הקנייה המרוכז שלהן. אולם בהמשך, חברות התרופות יצרו מנגנון שמבטיח כי ככל שחברות ציבוריות קנייניות אלה יקנו יותר, כך הן תהיינה זכאיות להחזר כספי מסוים - מה שהביא דווקא לעלייה במחירי התרופות והכביד על התקציב. עם השנים, חברות ציבוריות אלה לקניית תרופות כבר היוו 85% מהקניות מהשוק, וככל שנמכרו תרופות יקרות יותר, גם החברות הציבוריות זכו להחזר נאה יותר. עכשיו החליט ממשל טראמפ לעצור את החגיגה.
לפי שעה, תהליך החקירה בעיצומו. "לא נפסיק עד שחברות אלה ומנהליהן, שניצחו על התוכניות, ישלמו את המחיר על התנהגותם", אומר טונג.
אם כך, גם בתביעה שלפנינו, מי שיסכים להגיע להסדר, אם הדבר יתאפשר, ויודה בעוולה שביצע - יוכל אולי להינצל; מי שיעדיף את המסלול המשפטי הארוך יצטרך לשלם הון לסוללות עורכי דין, ובסופו של התהליך, בעוד כמה שנים, אולי גם ייבלע על ידי חברות תרופות אחרות. כך, הטורף של אתמול יהיה לטרף של המחר.