"יופי, מאמי. אני רואה שחזרת לעצמך, ואתה מתעסק שוב בשטויות", שמעתי את החיוך בקולה של כיפוש, "יש לי עבודה, נדבר בערב. ביי".
"טוב, בוא נלך לאכול, ואחרי זה נראה", הגבתי. "אם תאכל יפה, אולי אני אשתכנע. וגם בפיראט העובדים בהפסקת אוכל, הם נחים".
אבל נרדמתי, אז סליחה.