ספרים, כמו תיאטרון או מסעדה, הם בעיקר בידור. חוויית הקריאה, כמו תיאטרון או מסעדה, היא עניין של הרגל וקרבה אינטימית לסגנון או אירועים. שיטוט בשווקים של שבוע הספר (הייתי שם כמה פעמים על תקן “סופר”) מזמן פגישה עם מגוון מוצרים, חלוקה בין גבוה ונמוך, ובון־טון שאמר שאם אתה לא קורא ספרים, אתה לא קיים. לפחות לא ברובד של מי שרואה עצמו בן תרבות.
וכל זה לא מוריד מאום מתפקידה של הספרות ככלי פוליטי וכלי לניתוץ מוסכמות. את מקומה כמובילת מהפכות פוליטיות ושבירת מוסכמות תופסות עבודות דוקומנטריות בכתב, אודיו או וידיאו, באמצעות מסמכי אמת ורשתות חברתיות. רוצים לסגנן את זה באופן “ספרותי”? בכיף. אבל אל תשכחו את העובדות לטובת הרוח שנושבת בערבי הנחל.