נגמרו הצרות? אפשר להשתגע מרוב כיתובים אופטימיים על שלטים

ראיתי כוס בפיצוצייה שכתוב עליה: "בשבילך זה דמי כיס, בשבילי זה העתיד". מה אתה מפיל עלי את כל העתיד שלך? כולה באתי לקנות סיגריות

ליאור דיין צילום: אלוני מור
ליאור דיין, מקום 2 בשש־בש
ליאור דיין, מקום 2 בשש־בש | צילום: הילה קאדי

זה התחיל לא מזמן כשיצאתי לקנות סיגריות בפיצוצייה, וכשחזרתי התבוננתי בחלון הראווה של הקונדיטוריה שלידה. מבעד לחלון הראווה ראיתי פחזניות מסודרות בשורות ועל כל אחת מהן היה הכיתוב: "I LOVE YOU". חשבתי לעצמי שזה די אגרסיבי, פולשני אפילו, מצד פחזנית להגיד לי דבר כזה. ועוד לא פחזנית אחת, כל אחת ואחת נשאה את ההצהרה הזו. מאז אותו הרגע התחלתי להיות יותר מודע לסביבה, ופתאום שמתי לב לכך שהמרחב הציבורי הוא סוג של מטווח. מכל מקום יורים עליך הצהרות, אנשים צועדים לכיוונך בחולצות שעליהן כיתובים מתריסים כמו "2 cool 4 you" ו"move on, keep on walking", ואז עוד אנשים בחולצות שמצהירות: "stay true, keep it simple" ועד כאלו שהן ממש קריאה לפעולה:

״תראו״, אמרתי להם, ״כמובן שיש לי הילד המדהים שלי, ופעם אחת זכיתי במקום שני בתחרות שש–בש אזורית של מחוז גוש דן, ופעם אחת גם לקחתי אקסטזי בבוקר והלכתי לבנק. יותר טוב מזה לא יהיה״.

תגיות:
שלטים
/
אופטימיות
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף