איזה שפל הגיעה האנושות אם אכילת פיצה נחשבת לפיגוע בריאותי ובליסתה עלולה לגרום לייסורים ולתחושת אשם. והפיצה לא לבד: זלילת גלידה גוררת נקיפות מצפון וקרואסון שוקולד - צער וחרטה עמוקה. וזו כמובן רק רשימה חלקית. למרות זאת, מי מאיתנו לא חטא ובערב פרוע ומשולח רסן, תוך צפייה בסדרה על קרטלים במקסיקו (מסתבר שכמות הקרטלים במקסיקו היא אינסופית) טחן פחמימות אסורות עד שכאבה הבטן ולא נותר מקום אפילו לבוטן קטנטן בקיבה?
אם חיים מלפני כמה שנים היה מביט בחיים של הזמן האחרון, הוא היה מתבייש בחולשה וברפיון שנתגלו אצלי. אפילו על מה שמתרחש בזמן כתיבת הטור הוא היה נוזף בי ונבוך ממני. בעודי מתקתק על המחשב מלווה אותי בלי בושה וחשש פיצה מפוארת, שיש בה תוספת גבינה, פלפלי חלפיניו וטונה, ולצדה בקבוק דיאט קולה. ספק אם שמו האמיתי של יצרן הפיצה הוא "לואיג'י האיטלקי" ומקורו באיטליה, ככתוב על הקרטון שהביא השליח, ובכל זאת הרגע הזה שווה וטעים בטירוף. ואם זה יקצץ את שנותי, אז מה. נדמה לי שעדיף לחיות קצת יותר בכיף, גם אם פחות זמן, מלמות בגיל 120 עם כוסמת ביד.
ישנם כנראה מי שלמרבה הצער חסרים את התכונות הנ"ל.
אני בכושר סביר ושונא לוותר.
להזמין איש מקצוע רק על פי המלצה של חבר, לברר מחירים מראש, לשאול המון שאלות, להיות חשדן ודקדקן ולבקש חשבונית בסוף ההליך.
התרעות פיקוד העורף