אז הנה אני מציע את עצמי בתור עד מומחה לנרקומניה נפוצה במשפט ייצוגי שייערך מתישהו בעתיד, כשיגיעו ימים טובים יותר, נגד ציבור הנבחרים שבגד בנו וניצל אותנו. עד אז אסתפק בלהיזכר בפעם האחרונה שבה הייתי בין כותלי היכלי הצדק וחיכיתי לתורי ובינתיים נכנסתי מתחת לשולחן וכתבתי בעט שיר קצרצר על השולחן מלמטה שהולך כך: