אוטוטו בחירות, ובימים מוטרפים כאלה, מציינת פרשניתנו לסוגיית "נרצעים ורצויים", יש לאזרח המוּעָד להיסקר בסקרי עמית סגל (עם הזחיחות היהירה של "כולם יודעים שאני יודע יותר") ורביב דרוקר (עם הדכדוך של "הרי שום דבר טוב לא יצא לנו מזה"), הרבה שאלות, שמקורן בהצהרותיו, כוונותיו וסודותיו של ליברמן; לשון המאזניים, ממליך המלכים והסיוט של בלפור:
עכשיו חייב ביטן למהר ולהחתים על המסמך גם את שאר חברי הקואליציה ואת אלה מהאופוזיציה שהם עריקים פוטנציאלים, במקרה שהימין ינצח, ואחריהם יחתים, בעזרת שר המשפטיהו, את היועמ"שיהו, עד שליברמן יישאר לגמרי לבד, אבל עם חיוך גדול, בלאט. וזו תהיה המורשת שישאירו לאומה, שטופת דמע וקסם, נתניהו ונרצעו הנאמן, לפני כניסתם האפשרית למשפט ולכלא, ואמרו, וואלה.
התרעות פיקוד העורף