מצד שני, יש מי שאומר ששקד היא רק פלקט, ובנט הוא המנהיג האמיתי. כך או כך, אין ספק ששקד היא תופעה פוליטית יוצאת דופן. איני זוכר מישהו שנכנס בעבר לחיים הפוליטיים ומיד, בקדנציה הראשונה שלו, הוכר והוכרז כמועמד מעשי, לא פוטנציאלי בלבד, לראשות הממשלה וזכה לפופולריות גואה בסקרים.
המחסום הראשון והקשה יותר לדילוג נמצא ברחוב בלפור בירושלים. שקד שנואה בבית ראש הממשלה, בעיקר אצל בעלת הבית, ואיני יודע מדוע. די היה לגברת הממלכה לבלוע בעל כורחה את מינוי ה”ילדה” לשרת המשפטים, את הצלחתה בתפקיד ואת הסקרים המחמיאים, אז היא עוד צריכה אותה בבית?