איכשהו יצא שפורטוגל הייתה אצלי בצ'ק ליסט השבוע בכל מיני הקשרים: גם כיעד אופציונלי לנסיעה וגם בהקשר של ידיעה שקראתי על כך שקשה למקומיים בליסבון להתמודד עם מבול התיירים מהעולם החדש והנגיש של ה־airbnb וטיסות הלואו קוסט, שמפירים להם את שלוות השנ"צ ומטנפים את הרחובות שלהם. אותה ידיעה שיבחה מצד שני את הפתיחות של תושבי המדינה לקבל זרים, רצוי עם קצת כסף שישקיעו בחקלאות ובנדל"ן - שזו אופציה נפלאה לבני הדור שלי שנמצאים על סף ייאוש בכל הנוגע לרכישת דירה בארץ הקודש, ארץ שאוכלת את יושביה כשהיא מוסיפה לביס שהיא נוגסת בלבם גם חלב ודבש.
זאת בניגוד לשכנה שלה, המדינה בעלת שטחי החקלאות הגדולים, שנדמה שגייסה את כל הסלבס הישראלים שיש להם שורשים מרוקאיים או תוניסאיים, אלה שכבר הצטיידו באזרחות הנכספת. כמו שהם אומרים בפרסומת: בקליק אחד ובקלות.
כל מה שנראה שהוא לנצח בגיל 20 מקבל בשלב הזה של החיים משמעויות אחרות, ואולי עם המשמעות מגיעה גם התובנה שזה הזמן להפסיק להתעסק בתוכניות לעתיד ויותר לשמוח בהווה, ולקוות שההווה הזה יימשך זמן רב ככל האפשר. ואם נהיה בני מזל, ויכול מאוד להיות שכן, אז אולי ההווה הזה גם יהפוך לעתיד.
התרעות פיקוד העורף