לילה אחד, בעודי שוכבת במיטה ומנסה לספור את סיבובי אלומת האור המסתובבת מאחד מאתרי הבנייה הסמוכים לביתי - שהפך לבור עצום ובו סוג של מגדלור שמאיר את עבודתו הדי רועשת של הטרקטור שחופר בשעות שבהן אין תנועה בכביש - החלטתי שאני צריכה לעשות משהו דווקא במטבח. הקמתי את עצמי לא לפני שהתקשרתי למוקד העירוני בשתיים לפנות בוקר כדי לדווח להם על אור מסנוור שנכנס לי דרך התריסים, גם כשהם סגורים. אני לא יודעת אם התייחסו אלי ברצינות או כעוד מוזרה תל אביבית שנדפק לה הראש. אבל ניחא. היה לי משעמם והחלטתי לגרור להרפתקה גם את המוקדנית המשועממת, שנשמעה די משועשעת מהשיחה.
זה מתחיל בחיתוך דק ועדין של ירקות לסלט, שנדמה ומתחרה בגודל של עצמו מלילה ללילה, זה עובר בניסיונות לחקות מאכלים מאינסטגרם שנראים יפה בתמונות, ועוד כמה ניסיונות קולינריים שברובם לא היו עוברים את שלב האודישנים ב"מאסטר שף", אבל עוזרים לי לגבש טעם אישי והעדפות, לרכוש ניסיון שלא הכרתי עד עכשיו. ואולי אוכל להביא סוף־סוף מנות לאירועים ולא רק להיות טליה על היין.
לימדתי את עצמי גם לאהוב.
התרעות פיקוד העורף