ובכל זאת: אסור להגיד "הערבים נוסעים כמו משוגעים", כי זו הכללה גזענית. וכשמציגים את הנתונים הללו כדי להעיד על אופי חברתי מסוים, נתקלים מיד בגל הקלישאות הנתעב של התקינות הפוליטית: "לא מדובר באוכלוסייה אלימה אלא באוכלוסייה מוחלשת, מדוכאת, כבושה, מנוצלת". גם העובדה שהאלימות הרצחנית היא המציאות בכל רחבי העולם הערבי - לא מחייבת את התקינים פוליטית לבחינה עצמית. אך אין הם מבינים, אותם תקינים פוליטית, כי ההתנשאות הזו שלהם, גם תוך הכאה על חטא מדומה של ניצול וכיבוש - אינה אלא התנשאות גזענית פשוטה.
אבל מה לעשות? אנו חיים בדמוקרטיה. והמשטר הדמוקרטי שלנו מעניק כוח שווה בקלפי לימני ולשמאלני, ללבן ולשחור. רם בן ברק מודע לכך, כמובן. הוא יכול רק לכעוס, ולקוות כי יתרחש נס ובני האור ינצחו בקלפי את כוחות האופל. כי זה משטר דמוקרטי.
בדמוקרטיה כל בני האדם שווי זכויות. פאשיזם לעומת זאת גורס כי ישנם אנשים שנועדו להנהיג ויש אנשים שנועדו לעבוד את המדינה. שטרנהל, מחשובי החוקרים של הפאשיזם והתנועות הטוטליטריות באירופה, לא הבחין כנראה כיצד אימץ לעצמו מקצת מהרעיונות של נושאי מחקריו. ממש "מפחיד לזהות תהליכים מעוררי חלחלה שהתרחשו באירופה בכלל ובגרמניה בפרט... ומציאת עדות להם כאן בקרבנו היום". זה הגשר וזה הקשר בין הגזענות להתנשאות, וכמובן גם לדיקטטורה מבית מדרשו של השמאל.