אני מכיר ישראלי שפעם באחת הארצות הרחוקות הצפוניות ניסה לטעום לעצמו טעימות בסופרמרקט מקומי. משטרה הגיעה מיד, והייתה אי־נעימות רבה. אין ספק שאם באותה מדינה לא מאפשרים ליהודים לחיות על פי דרכם ולקיים את מנהגיהם, זו אנטישמיות. בינתיים, אם אתם רעבים ורוצים רק לטעום חצי קילו פה ושם, תישארו בארץ.
מובן עוד יותר שאפילו אם יש משהו שנקרא חיים, אין כל סיבה שהם יהיו בעלי תבונה. מדוע תבונה קשורה להתפתחות חיים? לנו נדמה שהיקום רוצה תבונה כי הוא רוצה שיבינו אותו. אני לא חושב שרעיון כזה הוא תבוני. התבונה מובילה למסקנה אחת ויחידה: ליקום או למישהו מטעמו אין שום צורך בתבונה.
לאחרונה מנסה חוקר ישראלי להוכיח שמקור החיים הוא בועיות שומן שבאופן מקרי הפכו מחומר דומם לחומר חי, זאת אומרת לחומר שמסוגל להתרבות. יכול להיות. אבל במידה סבירה יותר יכול להיות שהתהליך המקרי הזה התרחש רק פעם אחת, רק כאן, בעולמנו הזמני. אין בקיצור תולדות היקום כל צורך ביצירת חיים. אלא אם כן נאמין שהמפץ הגדול היה התעטשות של יצור חי, שבתוך האפצ'י שלו הוא זרה אל החלל גם חומרים חיים ולא רק חומרים דוממים, ואנחנו מחפשים מאז את אחינו ואחיותינו לעיטוש. הגיוני.
בסוכה יפה ישבה בחיק משפחתה נסיכה בודדה. כולם חששו שהגשם ירטיב את הסכך, אבל הנסיכה לא. היא יודעת שבלי גשם אין שלוליות, ובלי שלוליות אין צפרדעים, ובלי צפרדעים אין נסיך.
התרעות פיקוד העורף