סיימתי לקרוא את המאמר ויצאתי לסוכתי הפתוחה אל הרי בנימין בצפון, ערבות יריחו ממזרח והרי ירושלים ממערב. בסוכות ישבו אבותינו בצאתם ממצרים, בנדודיהם במדבר, וגם בשלבי כיבוש הארץ וההתנחלות בה. והייתה לי נחת רוח שאני, מאות דורות אחריהם, ממשיך להחזיק במנהג אבותיי. כי האמת אינה רק באבנים ובחרסים המאובקים. האמת היא גם מעשי בני האדם החיים. ואנחנו זכינו שגם סוכות ארעי העשויות ענפים וקנים וסכך, ולא אבני גזית ובטון, מעניקות לנו ממד של הוכחה היסטורית, גם אם בדרך השלילה, וגם קיומו החי של עם ישראל המחזיק במסורת אבותיו.