ככה נפתחה כתבה על הראל סקעת ב"ידיעות אחרונות" בשבוע שעבר: “השעמום מ'הכוכב הבא', הקריירה הבינלאומית שלא קרתה, הטראומות מבית הספר למשחק, הרגע שבו החליט ללכת לטיפול והחרטה על ההופעה באירוויזיון". ירחם השם. ואני מזכיר שמדובר בהראל סקעת, גבר צעיר ומצליח, נשוי ואב לילד שגר באחד המגדלים היוקרתיים בארץ. עשרה קבין של שעמום וטראומות ירדו לעולם, תשעה נטל סקעת, ואחד כל העולם כולו.
האחד מצולק כי לא קיבלו אותו לתפקיד בסרט ומקושש אמפתיה בסטורי, האחר מרוסק אחרי תאונה ומבקש עזרה מביטוח לאומי. אותו ביטוח לאומי ששכר את צופית גרנט כפרזנטורית, שגם היא סיפרה בראיון “על ההשמנה וההידרדרות במצבה הבריאותי, ומגלה איך הפסיקה להיות קורבן". נו, איך באמת?
התרעות פיקוד העורף