אבל זה לא פוטר ומשחרר אותם מאחריות ואשמה לביטול השבת במדינת היהודים. הם לא יכולים לומר שידיהם לא שפכו את דמה של השבת. ראשי המפלגות החרדיות ש"ס ויהדות התורה הפכו את מצוות התורה וערכיה ואת צווי היהדות ומנהגיה העתיקים לפוליטיקה, לנושאים ולדרישות במשאים ומתנים על הצטרפות לקואליציה ולתחבולות להשגת תקציבים למוסדות תורניים.
לא בטוח שזה היה עוזר במניעת תחבורה ציבורית בשבתות, אבל זה היה מעורר מחשבות והרהורים בקרב חלקים בציבור אם אכן כדאי וראוי לבטל את השבת מהלוח היהודי. ואולי היה מתעורר פולמוס ציבורי על משמעות הדחת השבת ממרום מעמדה כמצווה והוראה מרכזית בחיי העם היהודי לדורותיו.
הפעלת התחבורה הציבורית בשבתות הנחיתה מהלומה קשה על סדר העדיפויות הדתי שגיבשו, יצרו ושיווקו רבני הציונות הדתית. קדושת השבת ושמירתה חשובות יותר, משמעותיות יותר וחיוניות יותר לעתידו וצביונו הרוחני של העם מאשר בניית התנחלויות. אם רבני הציונות הדתית ודובריה היו משקיעים מאמצים, משאבים ועתודות להסברה על מהות השבת והעונג בקיום סעודת שבת באותה מידה שהם השקיעו בהאדרת מפעל ההתנחלויות - האוטובוסים שנסעו בסוף השבוע לא היו כל כך מלאים וגדושים בנוסעים.
אין בתורה וביהדות מצווה חשובה ומהותית יותר מאשר שמירת שבת. השבת ניתנה לבני ישראל במדבר, לפני מעמד הר סיני ומתן תורה. על מתן הדיברות בהר סיני נאמר במקורותינו, "כפה עליהם הר כגיגית" – אבל השבת לא ניתנה בכפייה והתקבלה באהבה. בכל פעם שהמילה "שבת" מוזכרת בתפילות, צמודה לה המילה "באהבה".
דווקא הפוליטיקאים החרדים ורבני הציונות הדתית, שמינו עצמם או נבחרו לכהונות שמטבע הגדרתן כוללות בראש ובראשונה הסברת קדושת השבת והגנה על מעמדה - זנחו ונטשו את גורם האהבה בשמירת השבת.
התרעות פיקוד העורף