# # #
עדיין, אחרי שאמרנו את זה, אם ישלח ראש הממשלה את חיילי צה"ל למבצע צבאי כזה או אחר, די שתהיה אמא אחת, של חייל אחד, שתראה בעין חושדת את החלטתו של ראש הממשלה ותחשוב שהוא יצא לפעולה זו משיקולים שאינם רק מבצעיים ושאל שיקוליו השתרבבו גם שיקולים זרים הקשורים למצבו המשפטי והציבורי - די באמא האחת הזאת כדי שסיטואציה זו תהיה בעייתית. זה נכון לראש ממשלה ששמו בנימין נתניהו, זה נכון לראש ממשלה ששמו אהוד אולמרט, זה נכון לראש ממשלה ששמו ישראל ישראלי, זה נכון לראש ממשלה שהוגש נגדו כתב אישום בדין או לראש ממשלה שתפרו לו תיק. יודעים מה? גם שמה הטוב של ישראל בקרב הגויים צריך להיות כאן שיקול. אני יודע איך אני מסתכל על מדינה שבראשה עומד אדם שמואשם בפלילים. אינני בטוח שאני רוצה שיסתכלו כך עלינו. הטענה של תומכי נתניהו על העוול שנגרם לו, אינה יכולה להיות כאן שיקול - לא משום שהיא לא נכונה אלא משום שזו טענתו של כל מי שנפתחת נגדו חקירה.
כשזה קורה במצב שבו רוב העם נוטה שמאלה, מילא. כשזה קורה בכנסת שבה לימין הציוני יש 63 מנדטים (ליברמן הוא ימין, זוכרים?) ולשמאל הציוני 44 - כשאלה כוללים גם אנשים כדוגמת יועז הנדל וחילי טרופר וצביקה האוזר ובוגי יעלון - זה אומר שהגיעה העת לחשב מסלול מחדש. איך תראה ממשלה בראשות גנץ? אינני יודע. אני יודע שניסינו משהו דומה עם יצחק רבין ועם אהוד ברק, ולא נרשמה - לפחות לתפיסת העולם שלנו - הצלחה גדולה. האם בהכרח יצליח מחליפו של נתניהו היכן שהוא נכשל? לא. אבל את המצב הנוכחי מיצינו, ואנחנו קרובים לצוק.
ולכן ראוי להעריך את נתניהו, שבניגוד לאריאל שרון ולאולמרט ולציפי לבני לא סטה מן הדרך. אבל בתוך מערכת פוליטית מדינית הרת סכנות, הכרת טובה איננה תוכנית פעולה ואיננה סיבה מספקת כדי להמשיך להריץ את נתניהו, גם במקום שבו ברור שהריצה הזאת מפחיתה את סיכויי הימין להרכיב ממשלה.
התרעות פיקוד העורף