בסיומו של הפרק השלישי של הסדרה ישבו השניים באולפן. המגישה, תמר איש־שלום, אתגרה את בן חיים בשאלה מעניינת: איך הוא מסביר את העובדה שפעם אחר פעם מתברר שנשים מישראל השנייה, רובן המכריע דתיות או חרדיות או מזרחיות או מוחלשות או גם וגם, סופגות השפלות והתעמרויות שיטתיות מידיה של הוד מעלתה? בן חיים לא התבלבל ואמר את המשפט הבא: "ישראל הראשונה ממשיכה לנסות לסכסך בין נתניהו לבין מעריציו ואוהביו מישראל השנייה וחושבת שהיא תצליח עם הסיפורים האלה לעשות בינו לבין העם קרע...".
באף אחת מהפעמים שהזוועות הללו יצאו לאור לא הייתה יוזמה של תקשורת כלשהי. זה תמיד התפרץ מתוך הנשים עצמן, אחרי שהגיעו מים עד גועל נפש. אף על פי כן ולמרות הכל, אף אחד לא מצליח לשים קץ לתופעה הזו, שבמסגרתה מרשה לעצמה אישה אחת שמישהו מינה אותה לקיסרית להפוך את חייהן של הנשים החלשות ביותר בישראל שמשרתות אותה, לגיהינום עלי אדמות. אליבא דבן חיים, מדובר בסך הכל בניסיון של התקשורת לסכסך בין השליט לנתיניו האוהבים.
אני מחבב מאוד את אבישי בן חיים. אני מאמין שהוא גדוש כוונות טובות ומאמין בכל לבו בפנטזיות המופרכות שהוא מוכר לציבור. אין לי ספק שיום אחד הוא יתעורר ויבין שעשה נזק לשכבות שאותן הוא בא לשרת. אבל לא רק להן. המשך פמפומן של התיאוריות הללו פורם מה שעוד נשאר מהלכידות הישראלית שהיא סוד כוחנו האמיתי. חבל...