להסיר בפניו את הכובע: בכל שבוע נתניהו מוצא אשם חדש במצבו המשפטי

רה"מ ויועציו יצרו מעשה קוסמות תקשורתי. וגם: הדילמה של יולי אדלשטיין, מותם הטרגי של דין שושני וסתיו הררי ז"ל והבקשה הצנועה שלי מהרב הראשי יצחק יוסף

אבי בניהו צילום: לירן שטרית
בנימין נתניהו
בנימין נתניהו | צילום: מארק ישראל סלם
5
גלריה
הרב יצחק יוסף. צילום: שלומי כהן
הרב יצחק יוסף. צילום: שלומי כהן

נכון שחלקם עשו מעשה עלייה ציונית וחלקם היגרו, חלקם יהודים וחלקם אינם על פי ההלכה היהודית, אף על פי שגדלו בבית עם זהות יהודית וקראו להם באוקראינה ״גייד״. כשתשוב ללשכתך, תחשוב על פתרון שבנוי על הוקרה וחיבוק, על דרכי נועם ונתיבות שלום כמו זה שיזם ומפעיל צה״ל. ואז, כבוד הרב, במקום להיות מכשיר בארגז הכלים הפוליטי בין ש"ס לישראל ביתנו - אולי תמצא דרך נאותה להתנצל על הדברים, למען שלמות העם והמדינה.

לפני כן עסקנו ב"פושעת התורנית" ליאת בן ארי, באישיותה, בחופשה המשפחתית שלה, משל היא העבריינית הראשית בסיפור המונח לפנינו. ואחר כך עסקנו באביחי מנדלבליט וב"קשריו האפלים" עם גבי אשכנזי, ואני בטוח שבקרוב נעסוק ב"גילוי הבלעדי" שיביא אחד מכתבי החצר, על כך שבנה של השופט או השופטת שנקבעו לתיק נתניהו היה מנוי בילדותו ל"דבר לילדים", שנתמך על ידי הקרן החדשה. כן, כן, אני יודע שזה נשמע כמו פיליטון, אבל זוהי המציאות.

בנימין נתניהו, אייל ינון. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
בנימין נתניהו, אייל ינון. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בכל שבוע מספק מפעל ההכחשה בבלפור פושע תורן שמונח לכמה ימים על המנגל, כשכל פשעו הוא בכך שהיה שותף לגיבוש כתבי האישום. מבחינה תקשורתית זוהי אומנות. מבחינה לאומית, ממלכתית וציבורית - זוהי בושה גדולה.

נתניהו משכלל את השיטה משנה לשנה. כעת מינה את דוד ביטן (איש נחמד מאוד, שיש נגדו חשדות פחות נחמדים) לתפקיד שר, רק כדי להוכיח שהימין והליכוד הם "מיעוט נרדף", כפי שהתבטא השבוע ח"כ מיקי זוהר. כן, "מיעוט נרדף". כך אמר.

מצד אחד רוצה אדלשטיין להיות שליח נאמן של תנועתו, ומצד שני הוא רוצה להישאר יו"ר הכנסת. עד עתה הוא הפגין ממלכתיות סבירה, שמר על כבודה של הכנסת ומעמדה ולא היסס להתעמת עם נתניהו. מה יקרה הפעם?

האיראנים עשו כנראה מאמץ גדול שלא לגרום לריבוי נפגעים אמריקאים, ביודעם כיצד יתקבלו בדעת הקהל האמריקאית ארונות של חיילי מרינס המורדים מכבש מטוס התובלה הצבאי. זו כנראה הסיבה לכך שהתקיפה כוונה יותר למסלולים ולשטחי בור ופחות למבני מגורים (ואם זה מזכיר לכם משהו מתקיפות צה״ל בעזה כשפנינו לא לסבב - אז אתם מזהים נכון).

הלוויית קאסם סולימאני. צילום: רויטרס
הלוויית קאסם סולימאני. צילום: רויטרס

אך האיראנים, סביר להניח, יתקשו להסתפק בתגובה המינורית. הם מודעים לאי־רצונו של טראמפ, המצוי בשנת בחירות, לטבוע בבוץ המזרח־תיכוני. יש יסוד סביר להעריך שלצד ״התגובה המדינתית״ יבואו גם תגובות עלומות, בדמות פיגועים שיבוצעו על ידי המיליציות השיעיות הפזורות במזרח התיכון וברחבי העולם נגד יעדים אמריקאיים, בהכוונה שקטה של המודיעין האיראני.

העירייה עוד תבדוק את מתן טופס 4 ואת מערכת הניקוז; נציבות הכבאות תבדוק את מתן האישורים, את הקריאות ואת לוחות הזמנים; וכך בוודאי תעשה גם המשטרה. אבל למשפחותיהם של סתיו ודין זה יהיה מאוחר מדי.

עם כל הכאב - הקריאות ששמעתי השבוע להתפטרותו של רון חולדאי היו מוגזמות ומיותרות, ולצערי חלקן נובעות מחשבון פוליטי עם ראש העיר, שיש לו פה גדול ורקורד עשייה גדול עוד יותר. האשימו את חולדאי בכך שהוא מטפל בניקוז רק בצפון העיר ולא בדרומה, כאילו שרחוב בן יהודה לא נראה באותו יום כמו מרכז ונציה. זה הבל ורעות רוח.

חולדאי ומטהו טיפלו במשך שנים ביסודיות בהצפות שפקדו כמעט מדי שנה את שכונת הארגזים בדרום. חולדאי הפך את פלורנטין, הוא הופך כעת את יד אליהו, ומשקיע גם בשכונת התקווה ובשכונות הדרום. חולדאי הוא אדם לא נחמד שמושך הרבה אש, אבל הוא איש חזון ועשייה, ותושבי תל אביב חבים לו תודה גדולה.

דין שושני וסתיו הררי ז"ל. צילום: פייסבוק
דין שושני וסתיו הררי ז"ל. צילום: פייסבוק
תגיות:
הרב יצחק יוסף
/
איראן
/
יולי אדלשטיין
/
חורף
/
עו"ד אייל ינון
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף