על ירקות אורגניים ולחמים מקמחים מלאים למשל, בכלל חבל להכביר מילים. סבתא רבתא שלי הייתה אוכלת את אותו דבר, אבל “פחות ביוקר”, כפי שנהגה לומר. היא הייתה גם ממחזרת, כי לא בדיוק היו ברירות: לא היה פלסטיק, אז השימוש החוזר בבקבוקי הזכוכית היה ברור מאליו.
והנהמות, כלומר השיחות הקצרות והתמציתיות של הדור האלק־טכנולוגי־מתקדם הזה, מזכירות לי בדיוק את השפות הקדומות שעליהן למדתי בקורסי בלשנות. אני יכולה להישבע שאחת המרצות סיפרה לנו על חברות שבטיות שהיו מתקשרות אך ורק באמצעות נהמות.
מחילה מכבוד כולם, אבל גם האימוג’ים הם לא ממש גרסה מתקדמת של האנושות. הפוך: הרי את תולדות הכתב נהוג לחלק לארבעה שלבים עיקריים. הראשון הוא כתב יתדות מראשית האלף השלישי לפני הספירה ומוצאו במסופוטמיה. במרוצת האלף השני לפני הספירה הפך לכתב הבינלאומי במזרח הקדום.
השלב השני הוא כתב הִייֶרוֹגְליפים, כלומר כתב תמונות מצרי עתיק מראשית האלף השלישי לפני הספירה, או בקיצור, כתב חרטומים. אחר כך הגיע הכתב הפרוטו־כנעני ובסוף, כתב האל”ף־בי”ת. השלב החמישי, וכאן הטענה שלי מגיעה לכדי מיצוי, הוא בעצם חזרה אל השלב השני. אימוג’ים אינם אלא שחזור של ציורי מערות. העברית היא שפה חכמה. לא במקרה, כנראה, המילים “קדם” ו”קדמה” גזורות מאותו שורש בדיוק. הקדמה היא כפי הנראה ביטוי להתרפקות על הקדום יותר. פשוט ביטוי יומרני שבטוח שהקדום הוא “עתיק”.
התרעות פיקוד העורף