סקרי הבחירות לא משקפים את הפער בין המציאות המשתנה להצבעה הפועל

איזה מדד יכול לנבא טוב מכולם את זהות ראש הממשלה הבא? מדוע רוב הבחירות לא מסתיימות במהפך? ומה יהיה בסיבוב השלישי - והאם זה באמת משנה כמו שנדמה לנו?

שמואל רוזנר צילום: ללא
קלפי בתל אביב
קלפי בתל אביב | צילום: תומר נויברג, פלאש 90
2
גלריה

ומצד שני, נסו למצוא מתאם בין הקצאות לחרדים לבין זהות הממשלה ותגלו שלא קל. ישראל הליברלית־חילונית מאפשרת השתוללות תקציבית של המגזר החרדי לא פחות מישראל השמרנית־מסורתית. ולמעשה, כפי שמעשיו של נתניהו עצמו מוכיחים, מה שקובע את ההתנהלות התקציבית הוא הצורך הפוליטי המיידי. כשר אוצר בשנות האלפיים הוא לא היסס לקצץ ולגזור. כראש ממשלה בעשור שאחרי הוא היה נדיב ומפרגן. לא האידיאולוגיה השתנתה - הצרכים של נתניהו השתנו.

השבוע עשינו שימוש במידע ובנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ועדת הבחירות המרכזית, דאטה ישראל של המכון לדמוקרטיה, סקרי כלי התקשורת ("מעריב", "ידיעות אחרונות", "ישראל היום", "גלובס", "הארץ", וואלה, "מקור ראשון", ערוצים 11, 12, 13), הבלוגים "בטל בשישים" ודעת מיעוט, מכון הסקרים פיו, ריל קליר פוליטיקס, סקר סיינה בניו יורק.

שאלת ההתאמה לראשות הממשלה והוצאות שלטון בהתאמה
שאלת ההתאמה לראשות הממשלה והוצאות שלטון בהתאמה
תגיות:
סקר
/
בחירות 2020
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף