המאבק נגד המן והמאמצים לבטל את רוע הגזרה שגזר על יהודי פרס ומדי התנהלו באופן אנושי וטבעי. בכל זאת, היהודים באותו דור, שלא התפעלו משום הוכחה גלויה להתערבות כוח עליון בהצלתם ממזימות המן הרשע, קיבלו שנית ומחדש את התורה. "קיימו וקיבלו היהודים" (אסתר ט' כז) אותה תורה שניתנה לראשונה ולפני כן בהר סיני. אלא שאז, לפני ובעת מעמד הר סיני, היהודים ראו נסים גלויים, קולות וברקים.
ואז היה גם בקבלתם את התורה גורם של כפייה, "כפה עליהם הר כגיגית". בימי מרדכי ואסתר לא היו נסים ולא היתה שום כפיה. קבלת התורה על ידי יהודי אותו דור היתה שלמה, אמתית, בלתי תלויה בשום גורם חיצוני ובלי שום סיוע בלתי טבעי. בהר סיני אמרו בני ישראל "נעשה ונשמע". במגילת אסתר נאמר "קיימו וקיבלו". שוב קודם קיום ואחר כך קבלה. אבל הפעם באהבה. חכמי התלמוד מתעכבים על ההבדל הזה במסכת שבת (דף פ'ח).
הערה: על הקביעה שכל החגים עתידים ליבטל ושספרי נביאים וכתובים עתידים ליבטל הסבירו פרשנים קדמונים שהכוונה היא לא שהם יתבטלו, אלא שחשיבותם תתמעט.
התרעות פיקוד העורף