כעת מצבן הולך ומחריף. בשל ההחלטה של משרד האוצר, נאלצות הנשים הגרושות לכלכל את משפחתן בסכום העומד על 1,250 שקל לילד. בסכום זה הן אמורות לדאוג לקורת גג, למזון ולתשלום החשבונות השוטפים.
כתוצאה מכך התמלאו הרשתות החברתיות בפוסטים של נשים שמבקשות סיוע במזון. נשים שלפני משבר הקורונה עבדו ודאגו לגורלן ולפרנסתן. כעת הן נענשות על לא עוול בכפן. סביר להניח שהמצב הזה היה נמנע לו היה ייצוג הולם של נשים במוקד קבלת ההחלטות.
כשהתפרסמה רשימת 31 חברי צוות המומחים במינוי המועצה לביטחון לאומי שדנו באסטרטגיית היציאה מהמשבר, הכתובת הייתה על הקיר. כל המומחים היו גברים. אף אישה לא נכללה בצוות הבכיר. שתי נשים בלבד היו שם, בתפקידים זוטרים יחסית. קולן של הנשים, שמודר בתקופת שגרה, מושתק כעת על ידי ועדות גבריות.
משבר הקורונה חשף שבניהול משברים, ישראל בוחרת להתעלם מנשים באמצעות ייצוג גברי מובהק והדרתן ממרחב קבלת ההחלטות. מדובר בהתעלמות בוטה מהחוק שמחייב ייצוג הולם בוועדות ממונות. היעדר ייצוג נשי בצוות מהווה הפרה בוטה של החלטת האו"ם 1325, שאומצה על ידי ממשלת ישראל.
אפליית נשים בשוק העבודה כפי שבאה לידי ביטוי בפערים בשכר ובאיוש המשרות הבכירות היא דבר שבשגרה, אך עתה הפערים העמיקו. ואף שיותר נשים נפגעו מהמשבר, לא היה ייצוג הולם לנשים בבניית מתווה החזרה לשגרה.
שבוע עבר מאז שהחלה החזרה לשגרה במערכת החינוך לגיל הרך, ועדיין לא נמצא פתרון ל־50 אלף ילדים בשל העובדה שהמתווה מבוסס על קבוצות קטנות, שיכולות להכיל עד 17 ילדים. אף שבבתים רבים חלוקת הנטל בין נשים לגברים זהה, במרבית המשפחות גידול הילדים נמצא ברובו באחריות האישה. כך שבאין פתרון לילדים, יקשה על הנשים בשלב זה לחזור למעגל העבודה.
ולא מדובר רק במשבר כלכלי. חמישה מקרי רצח של נשים אירעו מאז שהחל המשבר. במסל"ן, מרכז הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ואלימות, מדווחים על עלייה של יותר מ־40% במספר הפניות אליהם מאז שהחל המשבר. נתונים דומים עולים משאר ארגוני הסיוע בארץ.
במשטרה נרשמה עלייה של 16% במספר התלונות על אלימות ביתית בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה. ההערכה היא שכמות הנפגעות גדולה יותר, אך חלקן לא יכלו להתלונן בשל מגבלות היציאה מהבית וההסגר שהוטל על תושבי המדינה, שלא אפשר להן את הריחוק הנדרש מהתוקף על מנת להתלונן. על אף העלייה במספר מקרי האלימות ובתלונות על אלימות, לא הועבר לארגוני הסיוע תקציב מיוחד שנדרש מהם על מנת להתמודד עם עומס הפניות, להפך - התקציב היה קטן ב־35% ביחס לשנה שעברה.
לקורונה יש פוטנציאל פגיעה הרסני בכל הנוגע לתחום השוויון המגדרי. ההישגים החשובים של השנים האחרונות נמצאים בסכנה בעקבות המשבר, בעיקר בשל הדרת הנשים ממוקד קבלת ההחלטות. ישראל דחקה הצדה את הנשים והסתכנה בכך שוויתרה על תובנותיהן החיוניות ועל הניסיון שלהן.
כרגע נדמה שהנגיף הולך ונעלם, אבל המשבר האמיתי רק מתחיל. אף על פי שגם בממשלה החדשה יש ייצוג חסר של נשים, עליה לשים דגש על חשיבה מגדרית, ולבנות אסטרטגיית יציאה מהמשבר שתביא בחשבון את ההשלכות החברתיות, הכלכליות והאישיות של המשבר על אוכלוסיית הנשים בישראל.
התרעות פיקוד העורף