הבעיה של הימין הפוליטי היא כיצד לדלל את האמירה השמאלנית של תקשורת המיינסטרים שמגובה בחוק, בעובדות ובשכפ"ץ של אנשי רוח ואינטלקטואלים. ככל הנראה תורת ישראל לא הייתה ראיה חותכת דיה לצדקת דרכה של ממשלת הבלוק החרדי־דתי, וכאן באורח טבעי לגמרי הגיעו המשת"פים הטבעיים, האינטלקטואלים של הימין החילוני. די צפוף שם למעלה בפירמידה של המיינסטרים הסמולני, ובייחוד במסדר הדעתנים והאינטלקטואלים, או בלשון עורך דינו של ניר חפץ בתביעתו נגד יעקב ברדוגו: "אנחנו נחשוף תמונה חשובה מאוד ביחס למינוי הבכירים בתקשורת בישראל".
בעיקרון, כל שמאלן אמיתי מחויב לגרעין של מעין חמלה פאן־אנושית שהיא מעבר לדת או ללאום, ומתעמתת עם כל מעשה עוול, אי־צדק או פגיעה בדמוקרטיה. הדרך של המשת"פ הימני לפרוץ את מחסום הצפיפות ולא להיבלע בקקופוניה הסמולנית היא לנצל כל חריץ שרברבים כדי לתקוע בחצוצרה שלו. הטכניקה של האינטלקטואל הימני היא להפוך את הידע הסלקטיבי שלו לעמדת תקיפה נגד העילית השמאלנית, להוכיח שגם לימין הזה יש אינטלקטואלים וגם הם שיננו טקסטים של פילוסופים ואנשי רוח וסופרים נחשבים. והם תובעים את ליטרת הבשר של הנראות התקשורתית שלהם בשם הצדק האוניברסלי, החופש האקדמי וחופש הביטוי, וכמובן הם גם מייצגים של רוב העם.
הפתרון הנוח של מנהלי המיינסטרים הוא לארגן ימני תורן, לפתוח לו מיקרופון, לאפשר לו להשמיע את דעותיו המגוחכות, ולהניח שהציבור יבין שמדובר בשטויות ויגחיך קולקטיבית אמירות שחלקן מטופשות, חלקן מקוממות וחלקן שקריות. התברר שהתרגיל הזה עובד בעיקר להנאתם של השמאלנים. מעולם לא נרשמה תזוזה אלקטורלית משמאל לימין בגלל דעתן ימני שחי ביקום מקביל.
אבישי בן חיים מערוץ 13 וערוץ פרטי לריבונו של עולם, הוא בחור מבולבל ומתוק עם דעות פרועות עד כדי כך שהן הופכות להיות חינניות. להבנתו, משפט נתניהו הוא מלחמתה של ישראל הראשונה בשנייה. מבחינתו "זהו משפט נגדי אישית". מילא מיסטיקן, אבל מגלומן?