הבנתי שכבר כשנה אתה מפגין בבלפור – כלומר, עוד מלפני הקורונה ומלפני כתבי האישום. תיעובך את מר נתניהו הוא אפוא לא רק אישי, הוא פוליטי. לא תצליח להתכחש לכך. אתה וחבריך אינכם מכבדים את ההליך הדמוקרטי, את שלטון הימין, את הכרעת הרוב גם אחרי הגשת כתבי האישום. אינכם מאמינים במערכת המשפט. השלטים שאתם מניפים והקריאות שאתם משמיעים כבר “חרצו דין”. הכרעת דין ברחוב הפרוע ולא במקום שבו היא צריכה להינתן. כמובן, פסיקת בית המשפט, שכתבי אישום אינם מונעים מראש ממשלה להמשיך בכהונתו, אינה מקובלת עליך. הבה תודה, אתה וכמה מחבריך המפגינים מונעים לא מהמצב הכלכלי ולא מהמצב הבריאותי, אלא ממשטמה אישית חסרת פשר.
נתניהו איננו טלית שכולה תכלת. ביקורת עליו לגיטימית בהחלט. אך מכאן ועד האמירה שיש כאן “דיקטטורה של אדם מטורף” – אין זאת אלא שבך ובחבריך דבק הטירוף, שמסכן את אושיות החברה בישראל. מה אתה יודע באמת על “טיפוסים” (ביטוי שלך) כמו יריב לוין ואמיר אוחנה? והרי מדובר באנשים אידיאולוגיים מאוד, ישרי דרך ואמונה, שמגבים למגינת לבך את ראש הממשלה, מאמינים בדרכם־דרכו הלאומית. ובאיזו התנשאות אתה מדבר על עוזי דיין ואבי דיכטר? וכי שכחת את לחימתם באור ובסתר במשך עשרות שנים למען ביטחון המדינה? אין תרומתם ותעוזתם, כמו גם תרומת נתניהו, נופלת משלך. “אני שליח של החיילים שלי” – אתה מתיימר לומר. מהיכן אתה יודע מה היו ומה יכלו להיות דעותיהם הפוליטיות של הבנים היקרים, אלמלא נפלו וזכו להיות עמנו היום? מי שמך לדבר בשם ה־163, שלבטח דעותיהם היו נחלקות לפי החלוקה הפוליטית היום, אלמלא שילמו בחייהם. לבטח היו ביניהם כאלה שהיו בזים לך על התבטאויותיך חסרות המעצור.