בשנות ה־50, זמן קצר לאחר שישראל ויפן כוננו קשרים דיפלומטיים, נפגשו צירים מטעם שתי המדינות. כנהוג בפגישות מסוג זה, הצדדים החליפו מתנות לאות הערכה לקשר החדש. הדיפלומט הישראלי העניק לעמיתו פריט מתקופת בית שני שנמצא בירושלים, והדיפלומט היפני נתן לישראלי ספר בכריכת עור מרהיבה. כשפתח הישראלי את הספר היפהפה וקרא את כותרתו, חשכו עיניו. כיוון שלא רצה ליצור אירוע דיפלומטי, חייך במבוכה והחל בפגישה הרשמית. בסיום הפגישה, כשיצאו מהחדר, פנה הישראלי לנציג יפני זוטר ושאל אותו: "איך העזתם לתת לנו את הספר הזה? 'הפרוטוקולים של זקני ציון' הוא ספר גזעני ואנטישמי". הנציג היפני המופתע השיב מצדו: "כיצד ייתכן שספר כזה יהיה שלילי בעיניכם? מסופר פה כיצד אתם היהודים שולטים בעולם. מה רע בזה? כל עם שואף לכך״.