משפט הפתיחה שקראנו הצית בנו את אש הקרב ואת הרצון להפגין את כוחנו התקשורתי. "אתה נאה מאיים ונאה מסתער, אינך מתהלל רק כחוגר", פתח איתן את פנייתו, שבה סיפר לנו את קורותיו בימי הקורונה המאיימים.
תהיתי מדוע להתקשר למוקד הארצי, שכן למחרת היום צפוי שירות דרייב־אין בעירי, ראשון לציון, כך לפחות אמרה המורה שבישרה על ההדבקה. אך התשובה שקיבלתי הייתה: 'תתקשר למוקד הארצי, שם תקבל הפניה מיד'". איתן מוסיף: "התקשרתי והמתנתי כ־20 דקות על הקו, עד שנעניתי בידי פקידה נוספת. שוב גוללתי את פרטי המקרה. 'אעביר אותך למוקד המיוחד', הבטיחה לי, יש להם מספר ישיר. חששתי מהניתוק הצפוי וביקשתי שהיא תעביר אותי, ואכן הועברתי לפקידה נוספת שלה נאלצתי לספר שוב את כל הסיפור מהתחלה, עד שהבטיחה להעביר אותי לרופא אונליין: 'הוא ייתן לך את ההפניה', אמרה והעבירה, אך כאן חיכתה לי הפתעה, בעת ששמעתי הודעה: השירות סגור...בלה...בלה...בלה... וכל זאת ללא אפשרויות לחזור לתפריט הקודם".
פנינו לשירותי בריאות כללית וטרם נענינו. המתלונן החרוץ הציע לנו לפנות גם למשרד הבריאות - וכך עשינו, אך אנחנו עדיין ממתינים לתשובה. ניסינו לשאול את המתלונן המתנסח ביעילות ובחביבות שמא הוא קיבל תגובה, אך גם הוא טרם זכה לה. ועל כן נשאלת השאלה: אנה אנו באים? נא השיאו לנו, בתבונתכם, עצה טובה.
התרעות פיקוד העורף