כשאני שואל אותו מה היה רע לו בארה"ב, הוא משיב: "עם מינויי היו לי סדרי עדיפויות אחרים, והיום נושא הקורונה מעסיק אותי 24/7. הגעתי לתפקיד מתוך רצון לעזור למשק הישראלי. יש לי ידע רחב גם בנושאי מקרו־כלכלה וגם בנושא פיננסים, והיו לי התובנות איך להביא לידי יישום את הידע הזה לטובת המדינה. אבל אני מודה שאף אחד לא ידע שנמצא את עצמנו במשבר ענק כזה, הקורה אחת למאה שנה. עדיין, אני חושב שאני בא עם המון כלים כדי לעזור למשק ולבנק ישראל".
את ראש השנה יעשה בביתו השכור במגדלי נאמן בפאתי תל אביב. הוא ישהה שם עם אשתו נורית ובתו בת ה־28, המועסקת בתחום ההייטק. בנו השני לומד בארה"ב. בעת שהותם בארה"ב עסקה נורית בקידום סרטים ישראליים בפסטיבלים. את שעות הפנאי המעטות שלו מנצל ירון בעיקר לפעילות ספורטיבית, והוא נוהג לרוץ בטיילת שליד חוף הצוק הדרומי. עוד לפני עידן הקורונה קשה היה לתפוס אותו באירועים חברתיים, ובזמן המגיפה הוא ממעט לצאת.
כשסכסוך העבודה עם עובדי הבנק המרכזי היה בשיאו, תואר פרופ' ירון בכתבת תחקיר ב"ידיעות אחרונות" ככוחני וריכוזי, חסר סבלנות, נהנתן, וכמי שאינו סובל ביקורת. מקורביו מכחישים זאת בתוקף ומתארים אדם נטול אגו, שעובד סביב לשעון וגם יודע לצחוק על עצמו. ארוחת הצהריים שלו היא כריך מהבית.
מאז שהתיישב על כורסת הנגיד שינה ירון לחלוטין את המערך הניהולי בבנק ישראל. המפקחת על הבנקים הלכה הביתה, ועוד לפניה גם המשנה לנגידה. גם מנכ"ל בנק ישראל בדרכו החוצה. בימים האחרונים הושלם סבב מינויים, הכולל מנכ"לית חדשה ואחראית חדשה על מערך התקשורת וההסברה.
בגלל ניתוקו רב־השנים מישראל אין אנשי עסקים ובנקאים רבים הזוכרים את אמיר ירון. עורך עיתון "הארץ" אלוף בן הוא אחד הבודדים שזוכרים אותו מילדות - השניים למדו בבית הספר אוסישקין ברמת השרון. באותה כיתה ישבו עופר לפלר, כיום דובר רשות שדות התעופה, ואסף דאובר, מגדל דבורים מכפר מונש ובנו של יוסי דאובר, בכיר לשעבר בבנק הפועלים.
"היינו יחד בגן תמר ברמת השרון ולאחר מכן בבית הספר אוסישקין הצמוד לעירייה", אומר אלוף בן, "היינו חברים טובים, מסתובבים בשכונה בתקופה שבה הילדים נהגו להסתובב בחוץ. לעומת ילדים אחרים, ירון הצטיין גם בלימודים וגם בספורט, וזה היה חריג. הוא היה ילד רציני, שלא השתתף בתעלולים ולא גרם נזקים".
כשאני שואל על קווי האופי שלו, הוא אומר: "כילד בכיתה ה' אף אחד לא חשב קדימה או תיאר לעצמו שהוא יהיה נגיד. משפחתו עברה עם השנים לקריית קריניצי ברמת גן, ולאחר מכן טסה לוושינגטון. בצבא נתקלתי בו מדי פעם בקריה. לאחר מכן טס לארה"ב בעקבות אביו, ששימש כלכלן בבנק העולמי. מדי פעם פגשתי אותו בישראל. היה לי קשה כילד לקבוע למה הוא מתאים, אבל כשפרסמו ב'דה מרקר' שהוצע לו לכהן כנגיד, התקשרתי מיד וסיפרתי לכתבים שמדובר בחבר ילדות שלי וסיפרתי מי הוא ואיך אני מכיר אותו".
בנאום כניסתו לתפקיד מנה ירון את משימותיו והסביר כיצד נראה בעיניו תפקיד הבנק המרכזי. המוטו שלו היה לתת לשווקים לפעול תוך מעורבות נמוכה ככל שניתן מצד בנק ישראל. הוא הזהיר כבר אז מהגירעון התקציבי וקרא להידוק החגורה. המשימות העיקריות היו הטמעת חדשנות טכנולוגית במערכת הבנקאית, פיתוח כלים פיננסיים חדשניים (כמו איגוח) וקידום רפורמות בשוק כרטיסי האשראי.
יש המבקרים את עומק מעורבותו, בעיקר בבורסות ובמהירות שבה האיץ בממשלה להטביע את המגזר העסקי בתוכניות סיוע לא ממוקדות. בדיעבד התברר שצדק. בעוד אגף התקציבים באוצר חשב שהקורונה היא משבר בסגנון 2008, הנגיד הפנים כי מדובר באירוע חסר תקדים, המצריך טיפול חריג.
"בעת הנוכחית בנק ישראל אינו יכול רק לשבת על שאלטר הריבית והמטבע. תפקידו לנסות להטמיע את המדיניות הנכונה בקרב מקבלי ההחלטות בלי לאיים במישרין או לפגוע בפוליטיקאים", מסביר אחד ממקורביו.
במהלך המשבר השתמש בנק ישראל באמצעים חריגים שלא נוסו עד היום בישראל, כמו דחיית פירעונות של משכנתאות והלוואות צרכניות, הקלה על מבנה ההון בבנקים, רכישת איגרות חוב של המדינה במהלך המסחר בבורסה ועוד. ההחלטה לרכוש איגרות חוב של הקונצרנים הגדולים בהיקף 50 מיליארד שקל גררה ביקורת קשה מצד שחקני הבורסה, שכן היא תגמלה משקיעים שלקחו סיכונים אבל הענישה את הזהירים מביניהם שהתאימו את פעילותם לעידן חוסר הוודאות.
בשורה התחתונה, אין ויכוח כי מדיניות הנגיד בשווקים הפיננסיים הצילה (נכון להיום) את החסכונות הפנסיוניים. בניגוד מוחלט למצב המשק (הצמיחה השלילית, מאות אלפי המבוטלים והגירעון המעמיק) הבורסה המשיכה לפרוח ולשגשג. מדדי המניות שחזרו השבוע את רמתם מתחילת 2020, לפני עידן הקורונה.
קשה לנתק את הצלחת הבורסה בת"א ממצב הבורסות בעולם. בעידן שבו הבנק המרכזי האמריקאי מפעיל ממטרות המפזרות טריליוני דולרים על השווקים, הנהנים הם לא רק האמריקאים, אלא כל הקשורים בטבורם לבורסת נאסד"ק או למדד דאו ג'ונס.
במקביל להתייצבות השווקים והבטחת יציבות המערכת הבנקאית, התפנה הנגיד לסייע למשימה הקשה באמת - ניתוב הכלכלה לחופי מבטחים. בעידן שבו מקבלי ההחלטות, ובראשם ראש הממשלה, קברניט הטיטניק, מתנהלים לפי אינטרסים פופוליסטיים, מדובר במשימה קשה עד בלתי אפשרית. הנגיד יצא נגדם בשבועות האחרונים במספר אזהרות שמידת חומרתן הלכה והחריפה לפי קצב התפשטות הנגיף.
בראשית אוגוסט הזהיר מההשלכות הכלכליות של בחירות נוספות. יומיים לאחר מכן הטיל פצצה בדמות דוח היציבות הפיננסית למחצית הראשונה של 2020, שצייר תמונה מבהילה וחשש לעתיד המשק. הדוח כלל קביעות שהרתיחו את האוצר, שלפיהן מידת התמיכה הכספית בסקטור העסקי ביחס לתוצר היא אחת הנמוכות במדינות ה־OECD. בישיבה שדנה בהגדלת תקציב המדינה ההמשכי ב־11 מיליארד שקל, החריף ירון את הטון והפציר בממשלה לאשר בהקדם האפשרי תקציב ל־2021, והתריע מפני ההשלכות החמורות שעלולות להיות לאי־אישור תקציב.
אך את שיא הביקורת שמר ירון לתחילת השבוע עם האזהרה מפני השלכות הסגר, שכן בניגוד לסגר הקודם, הפעם המשק נכנס אליו עם ירידה בצמיחה, גידול במספר המובטלים וללא רזרבות תקציביות. הנגיד התנגד לסגר גורף והתריע: "הטלת מגבלות חמורות יותר אינה נדרשת. אין הצדקה להטיל על הסקטור העסקי מגבלות נוספות. מגבלות חמורות ככל שיהיו אינן מספיקות לאורך זמן אם אין בסופן מערך יעיל של קטיעת שרשרות ההדבקה".
אין ויכוח שעיקר הצלחתו של הנגיד מאז פרוץ המשבר היה בייצוב השווקים הפיננסיים והמערכת הבנקאית. מאידך, יכולת פעולתו מול הממשלה עמוסת השיקולים הפוליטיים מוגבלת, אבל עדיין קיימת. הנגיד יימנע בכל מקרה ממתיחת החבל וינסה לקדם את המלצותיו בדרכי נועם. את הביקורת יעטוף תמיד בצמר גפן ממותק. בראיון הוא התנהל בזהירות מופלגת, כאילו מדובר בראיון קבלתו לתפקיד הנגיד, והלך סחור סחור בתשובותיו לשאלותיי.
עקב כך תופעת ההדבקות הפכה להיות יותר רוחבית. אם בהתחלה הפוקוס היה על מספר המונשמים והטיפול הותאם לכך, בהמשך האילוץ הפך להיות המחסור בצוותי הרפואה. וחוץ מזה, היו כל הזמן תביעות להקלה במגבלות, המסרים לא היו אחידים ולא מספיק חדים, וזה קשור גם להיעדר אכיפה וציות. מספרים לציבור על כל מיני יעדים שבהם המערכת יכולה להגיע לאי־ספיקה, אבל לציבור לא ברור מה צריך לעשות".
כולם שמים לב להתנהלות הממשלתית ורואים חשיבות בנושא התנהלות הממשל וניהול המשבר. לכן חשוב שנעניק את הוודאות ולאשר תקציב, גם אם נצטרך עוד קופסאות תקציביות ב־2021. חשוב שחברות הדירוג יראו שגם אם לא נגיע ליעדים הרצויים, התהליך אינו קפוא ויש כיוון. אבל אם יראו שאין צעדים, באופן טבעי הנושא יטריד אותם יותר".
אזכיר לך שכבר בתחילת המשבר, עוד כשחדוה בר הייתה המפקחת, הבנקים נרתמו ברמה של דחיית ההלוואות והגדלת מסגרות האשראי, וכמובן בהענקת הלוואות דרך הקרנות בערבות המדינה. תחילה היו חסמים, ולאורך זמן המערכת השתכללה. יש תלונות נגד הבנקים, ובחלקן הן מוצדקות, אבל תזכור שברמת המקרו מי שנשארה לתת אשראי הייתה המערכת הבנקאית. האשראי מהגופים החוץ־בנקאיים התייבש. אבל צריך לזכור שאשראי צריך בכל זאת להחזיר".
התרעות פיקוד העורף