בלי להיכנס לפרטים, איראן לא רק שאינה מסוגלת, היא גם לא מתכוונת להשליך כאן פצצה. וכאן בדיוק הוא המקום שבו קמפיין ההפחדה של נתניהו ושות’ מכה בהם עכשיו כבומרנג: קמפיין הצוללות מבוסס על חשדנות בריאה של ציבור שיודע ומבין שיש לו עסק עם נאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים, שאולי תחב ידיים מזוהמות לנושא רגיש וקיומי.
הבעיה: עדיין אין בנמצא בדל הוכחה שתומכת בטענה שנתניהו היה מעורב אישית ברמה העסקית ברכש הצוללות. פרט לעובדה החמורה כשלעצמה של רכש יקר במיוחד, ללא הצדקה מבצעית, שהוא עניין לא פחות חמור שנגוע לתפיסתי בשחיתות פוליטית, ועדיין חרף ענני החשד הכבדים, אין בידינו שום ראיה שתוכיח שאכן יש קשר בין המיליונים שביבי עשה במניות עם בן דודו לבין פרשת 3000. ועדיין הדרישה לחקור היא מוצדקת על רקע חשדנות בריאה של ציבור, שלא מאמין לו וקונה את אשמתו לפני שהוכחה, ולו רק כדי להאכיל את ביבי בתרופה שהוא עצמו נוקט לעתים כשהוא תופר תיקים ללא בסיס עובדתי.
מה שמפריע לתקפות העתירה הוא העובדה שמנדלבליט קבע חד־משמעית שאין טעם לקשור בין המניות ועסקת הצוללות וספינות הטילים. מנדלבליט כבר חצה את הרוביקון, והוא מבין שעכשיו זה או הוא או ביבי, והוא כבר החליט שאם זה תלוי בו, זה יהיה ביבי, ואם הוא לא אישר פתיחת חקירה, יש לעותרים בעיה. למי שאין בעיה זה לציבור שלם שאינו מבין עדיין את הצורך ברכש של תשע צוללות כאשר לא מעט גורמים, כולל בחיל הים, לא היו שותפים לחגיגת הרכש.
לא בצוללות ולא בספינות הטילים, שנטען כי הן המענה המבצעי להגנה על אסדות הגז בעומק הים, כשלא ברור כלל מה תועלתן, ובמיוחד לאחר שהתברר כי מיקום האסדות הוא סמוך לחוף. סביר שבג”ץ ידחה את העתירה. אלא אם כן ישתכנע מהתצהירים של הבכירים לשעבר, יהיה קשוב לקולות העולים מההפגנות ויקבע שאין עשן בלי אש, כלומר יורה על הקמת ועדת חקירה.
התרעות פיקוד העורף