לפני כחמש שנים, לאחר שהשתחרר מהכלא, הבטיח לחזור למוטב. הקים חברה, הציע עזרה לאנשים לאחר שהבנקים סירבו להעניק להם הלוואה, גבה מהם סכומי כסף ולא עשה למענם דבר בתמורה. זו הדרך שבה הוא ושותפיו הכניסו לכיסם עוד שני מיליון שקלים. לאחרונה הוא הורשע ונידון למאסר בן שנתיים וארבעה חודשים.
הבה נתבונן בארצות הברית. שם עונשי המאסר המוטלים על עבריינים כבדים אינם מאפשרים, כמו אצלנו, יציאה קלה וחזרה לעולם הפשע. עבריינים החוזרים לסורם נכלאים לשנים רבות. שלא לדבר על רוצחים. קראתי לאחרונה על רוצח סדרתי שנידון ל־100 שנות מאסר. כלומר, הוא והשופטים יודעים בבירור כי לא ייחלץ מהכלא לעולם. אצלנו לדאבון הלב כל עבריין וכל פושע יודע בבירור כי המאסר שיוטל עליו יהיה קל. לא אחת התבשרנו על עבריינים שביצעו מעשים חמורים ונידונו לעבודות שירות בלבד. הגיעה העת ששופטי ישראל יבינו כי מדובר בתופעה שיש לשים לה קץ.
לא ייתכן שכל מבצע רצח, שוד, גניבה או מעשי מרמה, ידע כי עונשו יהיה קל יחסית. שופטי ישראל נוקטים מסורת ארוכת שנים של הבנה ורכות, שבעקבותיה פושעים רבים חוזרים לסורם. רוצחו של ראש הממשלה יצחק רבין יושב בכלא מאז הרצח. כאשר נכתבות השורות הללו, מתגנב ספק ללב אם אומנם יבלה את כל חייו בין כותלי הכלא. האם ייתכן שיחלפו עוד שנים אחדות, ושופטים רכים וקשובים יקצבו חלילה וחס את עונשו? הבה נקווה שאכן ישב עד סוף ימיו ויינמק בכלא. וקריאה לשופטי ישראל: היו תקיפים יותר. חדלו מיד רכה המביאה עלינו אסון וכליה.