"ואשר יגורתי בא לי"
לאחרונה - כשהיא איננה מיוצגת עוד, אחרי שעורכי דינה התפטרו, וכשאין לה מושג מתי יתחדשו ההליכים המשמעתיים נגדה - שפכה צ' את לבה באוזני חברה טובה. "אני מתפרקת", שיתפה אותה. "לפעמים אני פשוט לא יכולה יותר לעמוד בזה. אם היו אומרים לי מתי הסיוט הזה ייגמר, אולי היה לי יעד, לשאת אליו את העיניים. אבל אין לזה תאריך סיום. זה עינוי שפשוט קשה לתאר. משטרת ישראל מענישה אותי כבר שנים. כל יום שעובר הוא חלק מעונש אחד גדול ומתמשך. הם מנסים לגרום לי להצטער על העדות שמסרתי, ועל היום שבו כף רגלי דרכה במח"ש. יש להם עניין להשאיר אותי נאשמת נצחית. חשוב להם שהמורשת שלי לא תהיה של זו שנלחמה נגד מי שפגע בה, והוציאה את האמת לאור, והשיגה בבג"ץ אמירות חשובות כל כך בעניינו, אלא מורשת של נאשמת".
כי מצד אחד, לתת לאיש שפגע בי להמשיך כאילו לא קרה כלום, זה משהו בלתי נסבל. אבל מצד שני, אחרי מה שעברתי, אולי היה נכון יותר לשתוק, או להגיד לחוקרים שאומנם הכל נכון אבל שאין לי שום כוונה למסור עדות נגדו, כי אני לא מוכנה להיכנס לסרט שיהרוס לי את החיים. האמירה הזו לא באה לי בקלות. היא קורעת אותי לגזרים. קשה לי מאוד להגיד דבר כזה, כאישה, כקצינה, כמי שחוותה את מה שחוויתי. הלוואי שדברים ישתנו במשטרה, ושנשים תוכלנה להתלונן ועברייני מין ייענשו ולא יתחמקו מעונש. אבל במצב שבו קורבנות משלמות מחיר כבד, הן צריכות לדעת מראש, לפני שהן מוסרות עדות, במה מדובר. ומדובר במוות איטי, של יום אחרי יום. חוויתי בשנים האלה אירועים קשים שהותירו בי צלקות שילוו אותי עד יומי האחרון. זה ברור לחלוטין שאם לא הייתי מעידה במח"ש, לא הייתי במצב הנורא שבו אני נמצאת כבר חמש שנים".
"חיסול חשבונות"
איך שלא תהפכו את זה, מדובר בכתב אישום משמעתי קל. לא רק מפני שלצ' היו תשובות טובות לכל טענה שנטענה נגדה. נהפוך הוא. משום שאפילו אם כל הטענות נגדה נכונות, ואפילו אם לא החתימה כראוי את כרטיס הנוכחות שלה, הרי שאפילו למשטרה לא הייתה טענה שהיא הרוויחה מזה משהו. וכשמול התקיפה המינית שעברה במשטרה עצמה מציבים את החקירה הברוטלית שהתנהלה נגדה בפרשה כל כך חסרת משמעות, את המשאבים העצומים שהושקעו בחקירה הזו בניסיון למצוא משהו ואת פסק דינו החשוב של השופט עוזי פוגלמן, שדן בהחלטה של המפכ"ל אלשיך להשאיר את ריטמן בשירות - אין דרך לראות את הפרשה הזו אחרת מאשר מסע מכוון של סגירת חשבונות אלימה עם מי שהעזה להעיד נגד קצין בכיר שהוא "אחד משלנו".
"הם מחקו את החיים שלי"
"הם עושים את זה למען יראו וייראו", אמרה רפ"ק צ' לחברתה. "ניהלתי מאבק מול קצין בכיר, שמצא את עצמו מחוץ למשטרה, וכל מה שהמערכת רוצה זה לדאוג שדברים כאלה לא יקרו שוב. אומנם לא אני יזמתי את התלונה, אבל מהרגע שמסרתי עדות מצאתי את עצמי נלחמת נגד ארגון שלם, כדי לעמוד על האמת. נאבקתי מול ניצב ריטמן והמפכ"ל אלשיך, שהגן עליו, כשאני בידיים חשופות. לבד. יצאתי לדרך הזו בנאיביות מוחלטת. זה ברור לי לגמרי שהתיק נגדי לא היה בא לעולם אלמלא העדות שלי נגד ריטמן. הרי הקצין הבודק כבר הודיע שהוא מסכם את החקירה. זה הסתיים. ואז, אחרי שהעדתי נגד ריטמן, הכל נפתח מחדש. בעוצמה חסרת תקדים. כל מי שיסתכל על מה נחקרתי לפני שהעדתי במח"ש, יראה שאין זכר לזה בכתב האישום שהוגש נגדי בסוף. הכל זה מדברים שעלו נגדי אחרי שהעדתי.
הפנייה ליועמ"ש
התרעות פיקוד העורף