למותר לציין שהמילים לא היו מדויקות כמו כאן למעלה, אלא נוספו עוד כמה מילים, תוך ערבוב עם מנגינה שזכרה ממדריכיה במעברה.
סבתא מרסל לא הייתה פלמ"חניקית, לא פוצצה אף גשר, אבל אם שמעה מישהו מדבר סרה על בגין או על משה דיין, שתי הדמויות היחידות שתמונותיהן היו תלויות בסלונה בין תמונת הבאבא סאלי לתמונת הנכדה הראשונה שנישאה, הייתה אוחזת בידה את סכין הקצבים שהשחיז לה סבי מדי שישי ומנופפת לאות אזהרה. בימים שבהם באתי לישון בביתה, רעדתי מפחד. היה הייתה חולת ניקיון, ריח כביסותיה היה מתערבב בריח בישוליה, וגם אם עצמתי עיניים במדרגות אל ביתה ובית סבי, יכול היה השובל האלמותי הזה ללוות אותי עד הדלת ולהכניס אותי פנימה.
התרעות פיקוד העורף