גם לגבי המתרחש בסוריה ובמזרח התיכון זיהו במערכת הביטחון שעת כושר להפעיל יותר לחץ לאחרונה. גם המשבר הכלכלי החריף באיראן והשפעות מגיפת הקורונה והסנקציות של המערב, עשו את שלהם. לכן ההערכה המובילה בישראל הייתה שטהרן לא תמהר להיכנס להרפתקאות מיותרות מול נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, רגע לפני כניסתו לבית הלבן של ביידן, שכבר הצהיר במהלך קמפיין הבחירות כי בכוונתו לחדש את השיח מול איראן.
עם זאת, נדמה שחיסול פחרי־זאדה מכניס את ההנהגה באיראן לדילמה באשר לתגובה שלהם. מצד אחד טראמפ, שממתין בימי שלטונו האחרונים לטעות מצד האיראנים, שתוביל לתגובה אמריקאית קשה. מפעולה כזו חוששים באיראן, במיוחד לקראת ימים של ממשל אמריקאי חדש, איתו אולי אפשר יהיה לפתוח בדף חדש לקראת חידוש ההסכם.
מנגד, מדובר אולי בשנה הקשה ביותר לאיראן בעשרות השנים האחרונות – החל מחיסולו של סולימאני, דרך הפגיעה בכור הגרעיני בנתנז, ועד החיסולים האחרונים של בכיר אלקעידה ופחראיזדה. וכך איראן, שלא הצליחה להוציא אל הפועל תגובה לאירועים הללו, נמצאת במבוכה גדולה.