אני מעריך שנתניהו מופתע מעוצמת האיום מימין ומגודל הגוש שקם עליו להדיחו, ושהוא כבר מתגעגע ל"שותפות הזהב" שהייתה לו עם כחול לבן. הוא מכיר היטב את סער, בנט וליברמן, ואת יכולת הסכינאות שלהם לעומת הטירון הפוליטי גנץ, שרצה לעשות טוב לעמו ולמולדתו ונעקץ על ידיו.
נתניהו לא יודע כיצד ייצא מהאירוע שיזם והפיק בעצמו. מבחינתו זה יכול להיגמר בכי רע. רוב הציבור רוצה בהחלפתו, רוב הציבור סבור שהוא מיצה את עצמו, ואחדים מהעומדים מולו צמודים אליו בסקרי מידת התאמה לראשות הממשלה. גם שריו ושרותיו תאבי השלטון לא מתים עליו, מתדרכים נגדו ומקטרים על שלטון היחיד, או השלטון המשפחתי.
השבוע פתח נתניהו את מערכת הבחירות של הליכוד וניסה לרתום את סיעתו להסתערות. הוא הבטיח להם שיש פוטנציאל ל־40 מנדטים ושצריך רק להרים אותם מהרצפה. אם הוא מתכוון למנדטים שחונים אצל בנט, ייתכן שהוא צודק. יו"ר ימינה, שטוען מעל לכל במה שנתניהו צריך ללכת הביתה ומותח ביקורת על תפקודו ועל תפקוד ממשלתו, הודיע השבוע שלא יישב תחת יאיר לפיד ב"ממשלת שמאל". בכך, ביטל באחת את מעמדו הפוטנציאלי כלשון המאזניים בהרכבת קואליציה. אם לא יישב עם לפיד – אז עם מי יישב? עם נתניהו? אם כך, האם לא עדיף לבחור במקור ולא בחיקוי?
במשך ארבע שנות כהונת טראמפ נהנתה ישראל מחסדים ומנסים גדולים וחשובים בכל הקשור למעמדה של ירושלים, ההכרה ברמת הגולן והעברת השגרירות. גולת הכותרת של "מתנות טראמפ" הייתה דחיקת העניין הפלסטיני אל מתחת לשטיח. וזהו בעיניי נזק גדול מאוד לישראל עצמה, שכן הבעיה הזאת גדלה ומתעצמת, וכשאנחנו מעבירים אותה כשהיא גדולה ונפיצה לדור הבא, אנחנו גורמים לו עוול ומסכנים את ישראל.
היכולת שהעניק לנו טראמפ לטמון את הראש בחול ולהתעלם מהמציאות הקרובה בגבול הדרומי והמזרחי תמורת נופש ומסיבות בדובאי – מסתיימת בהדרגה. את המסר הזה העביר הממשל דווקא בשיחות עם שר החוץ גבי אשכנזי ובהודעות רשמיות לאחר השיחה, עדיין לא ברמה של הנשיא וראש הממשלה, שכן ביידן ממתין בוודאי לתוצאות הבחירות בישראל. המציאות מחייבת את ישראל ואת הפלסטינים להתעשת ולהתחיל לדבר. זה יהיה ארוך, זה יהיה קשה, אבל אין ברירה.
הסברתי לה שהם לא מכירים מספיק ממשלות קואליציוניות אמיתיות, אלא בעיקר שלטון מלוכני־משפחתי כפי שמתרחש כאן בשנים האחרונות. הסברתי לה (ולצופים) שהייתה כאן פעם ממשלת אחדות חזקה ואפקטיבית מאוד עם הרבה אנשים עם אגו (רבין, שמיר ופרס), שגברו על היצר, יצרו רוטציה והצילו את המשק והכלכלה ועשו דברים חשובים.
היו לה סניפים בכל מרכז עיר ואחיזה משמעותית בהסתדרות, בממשלה, בכנסת ובמוסדות הלאומיים ומורשת ומסורת. הכרתי את מפ"ם בשנים שאחרי ההתפכחות מברה"מ ומסטאלין, והכרתי תנועה ציונית שמובילה בהתיישבות, בביטחון ובצה"ל, בחינוך ובכלכלה, שבה הרבה אומנים, סופרים ואנשי רוח, מקהלות ותזמורות ועוד ועוד.
התרעות פיקוד העורף